פרק 55 - נ.מ דסטין

38 7 1
                                    

"משפחה, כמו עם, זקוקה למיתוס, לאגדה שתייפה את המציאות ותוסיף לה הילה." יהודית רותם

אני יושב במכונית שלי, הכניסה המוכרת של בית הקברות בו ג'סטין קבור ניצבת מחוץ לחלון ואני עדיין מתלבט אם בכלל לצאת מהאוטו.

זאת הפעם הראשונה שיצאתי מבית החולים מאז שלבנדר אושפזה בתחילת השבוע, במשך חמישה ימים לא הסכמתי לעזוב את החדר שלה, לא הסכמתי ללכת בחשש שהיא תתעורר ולא אהיה שם כדי לראות אותה, לשמוע אותה.

קונור וקייל הגיעו לבית החולים כמעט כל יום, הייתי מודע לחלוטין לכך שהם לא באו רק בשבילי אלא גם בשביל הייזל וסמואל אבל לא התלוננתי כי החברה שלהם לא הזיקה.
אתמול הייתי חייב לצאת לאימון כי הפסדתי יותר מדי אימונים אבל הטלפון שלי היה זמין כל הזמן למקרה שיקרה משהו.

אחרי האימון המאמן קלסון נסע לבית חולים כדי לראות מה קורה עם לבנדר ואני, בהחלטה של רגע שאני עדיין לא בטוח אם הייתה ההחלטה הנכונה, נסעתי הביתה כדי לקחת את היומן של ג'סטין ונסעתי לבית הקברות בו הוא קבור.
אני מבקר בבית הקברות פעם בשנה לפחות, בדרך כלל ביום ההולדת שלנו שאני תמיד מרגיש צורך לחגוג את היום הזה יחד איתו. כי זה גם היום שלו.
אבל ברוב השנה אני מתרחק מהמקום הזה כמה שאני יכול, ג'ס נמצא איתי ובמחשבות של בכל צעד שאני עושה ביום-יום, אני לא צריך לעלות לקבר שלו בשביל להיזכר בו, בשביל לדבר איתו. אבל הפעם הייתי חייב.

ביד רועדת ונשימה עמוקה פתחתי את דלת המכונית ויצאתי, מחזיק ביומן כאילו זאת טיפת החמצן האחרונה שלי.
לא הייתי בטוח למה הגעתי לכאן היום, למה הרגשתי את הצורך לדבר איתו בזמן שלבנדר בבית חולים, אולי בגלל שהרגשתי שזאת ההזדמנות שלי לעשות סגירת מעגל שחיכיתי לעשות כבר חמש שנים ולשים בצד את תחושות האשמה והשנאה שהרסו את חיי בשנים האחרונות כמעט כמו שהמוות של ג'ס הרס אותם.

נכנסתי בכניסה לבית הקברות והלכתי בשבילים הריקים והשקטים להחריד, נעצר מול הקבר של אחי ומרגיש את ליבי נופל בכאב כשראיתי את שמו חרוט על הקבר.
הוצאתי את בקבוק המים שהבאתי איתי וניקיתי קצת את הקבר, מסדר את האבנים שהנחתי עליו במהלך השנים, מנשק את הקבר ומתיישב לצידו.
״אני אף פעם לא יודע איך להתחיל לדבר איתך כשאני כאן. אני אמור לשקר ולהגיד שהכל בסדר כאן ושהצלחתי לבצע את מה שהבטחתי לך ולחיות? כי אני לא רגיל לשקר לך, אתה אמור להכיר אותי יותר טוב משאני מכיר את עצמי ולדעת שאני משקר לפני שבכלל התכוונתי להגיד משהו.
אבל גם אין לך שום דבר לעשות אם אגיד לך אחרת, אתה כאן, או שלא. אני לא כל כך יודע איפה אתה כרגע, הדבר היחיד שאני יודע הוא שאתה מת ושאתה לא פה איתי. אתה לא נמצא פה ולומד כמו שחלמת, אתה לא נמצא פה כדי לעודד אותי במשחקים, אתה לא נמצא פה כדי לעזור לי להתמודד עם אבא וגרייסון, אתה לא נמצא פה כדי לשיר ולהציג את הכישרון שלך בזמן שאתה לא יודע שאני מסתכל ומקשיב לך כי אני תמיד שם לראות אותך, אתה לא נמצא פה כדי להוכיח לי פעם נוספת שאתה יותר טוב ממני בהכל כי אתה באמת יותר טוב ממני בהכל. אתה לא נמצא פה...אתה לא נמצא פה כדי להכיר את הבחורה שהתאהבתי בה.״ צחקתי מעט כשפרצופה של לבנדר עלה בראשי, דמעות חנקו את גרוני והגעגוע לשניהם צרב בליבי.

משחקי יריבותWhere stories live. Discover now