"שום דבר לא מובן מאליו, תעריך כל דבר שניתן לך" - אנונימי
המשחק הסתיים והוכרז ניצחון לנבחרת, בכל זמן אחר הייתי חוגג את אופורית הניצחון שעטפה את כולנו והולך להגיד שלום לכל הקהל שבא לראות את המשחק ולתמוך בנבחרת, אבל כל מה שחשבתי עליו כרגע היה איזבל וכל מה שרציתי היה ללכת אליה ולוודא שהיא בסדר.
"זאת הפעם הראשונה שלא הלכת להגיד שלום לקהל ולפלרטט עם המעודדות אחרי ניצחון במשחק. אתה רוצה להסביר לי מה קורה לך? ואל תחרטט לי שזה בגלל גרייסון כי זה לא" נשמע קולו השואל והמופתע של קונור שלפי מבטו ידעתי שהשאלה הייתה רטורית ושהוא יותר טוב מאוד מה.. או יותר נכון מי קורה לי.
"אל תעשה את עצמך כאילו אתה לא יודע את התשובה." עניתי בפשטות מאשר לו את מה שידעתי שהוא ניחש כבר בעצמו והוא החל לצחוק.
"אז אתה ואיזבל ביחד או שהרסת את זה כמו אידיוט?" שאל בישירות טופח על גבי והמבט הזועף שהפנתי לעברו ענה לו על השאלה וחיזק את צחוקו.
"אני אלך על האופציה השניה" מלמל מקניט אותי והעפתי לו כאפת שטות בצוואר בא לענות לו אבל שריקה מוכרת גרמה לי לעצור ולגופי להידרך בעצבים שהצלחתי להרגיע לקצת בעקבות הניצחון שלנו.
"מה אתה רוצה גרייסון?" שאלתי בקרירות חסרת סבלנות, מסמן לקונור להתקדם לשאר הנבחרת ומסתובב לכיוונו של גרייסון.
"רציתי לאחל לך ולנבחרת שלך מזל טוב. בכל זאת, קשרי כבוד בין נבחרות" ענה בחיוך השחצן המוכר שלו והייתי צריך להחזיק את עצמי לא לצחוק מולו בזלזול בעקבות המשפט שאמר כרגע.
"בולשיט. יש לך אפס כבוד כלפיי וכלפי הנבחרת שלי, הראית את זה יפה מאוד כשאתה והחברים שלך זלזלתם באיזבל לכל אורך המשחק." לא פספסתי את המבטים המחפיצים והמזלזלים שחברי הנבחרת שלו שלחו לכיוונה של איזבל בזמן המשחק ואם הייתי יכול הייתי עוקר כרגע את העיניים של כל הבני זונות שהסתכלו עליה בדרך לא תקינה במשחק הזה.
"תהיתי מתי תזכיר את החברה הקטנה שלך. שיחקה טוב האמת, לא ציפיתי שהיא תשחק כל כך טוב מחוץ למיטה, אם כבר מדברים על מיטה.. כבר זיינת אותה? אני בטוח שבחורות שזזות כמוה יודעות-" לא נתתי לו לסיים את המשפט לפני שהאגרוף שלי פגע בעין שלו והברך שלי פגעה בבטן שלו.
"אמרתי לך לא לדבר אליה ככה. " קולי נטף שנאה וצורך מגונן שצבע את גרייסון באדום וכל מה שראיתי במוחי זה את גרייסון פוגע בה בכל דרך אפשרית, מה שגרם לי להרביץ לו חזק יותר והוא החל להחזיר לי.
שמעתי את הצרחות סביבנו, שמעתי את הזעקות של המאמנים שניסו להרחיק בינינו, שמעתי את הקהל שעוד נשאר צורח בהיסטריה ומתחיל לברוח מהאולם, ידעתי שכולם מסתכלים.
אבל לא יכולתי לעצור, החזקתי את עצמי יותר מדי זמן ולא יכולתי לתת לו להמשיך לדבר ולהסתכל ככה על איזבל ולשמור על שתיקה.
YOU ARE READING
משחקי יריבות
Storie d'amoreהמטרה של דסטין הייתה ברורה. להגיע לקולג', להוביל את נבחרת ההוקי לעונת המשחקים המושלמת ולנקום בכל מי שהיה חלק במוות של אחיו התאום. ובשביל להשיג את המטרות האלה דסטין הציב לעצמו חוק אחד - בלי הסחות דעת. אבל מה קורה כשלנבחרת ההוקי מצטרף שחקן חדש - או יו...
