"הרצון לנצח, התשוקה להצלחה, הדחף למצות את מלוא הפוטנציאל שלכם: אלא המפתחות שישחררו את דלתות ההצלחה האישית שלכם" - קונפוציוס
נכנסתי הביתה אחרי אימון הוקי בבית ספר, כל הגוף שלי כאב. יכולתי להגיד שזה כתוצאה מהאימון, זאת לא הייתה טעות.
אבל העצבים שזרמו בגופי והסימנים הכחולים על גופי מהריב שלי ושל גרייסון בסיום האימון יגידו אחרת.
השנאה בינינו מוצהרת, אין אחד בבית הספר שלא ידע על השנאה שיש בינינו על אף שאף אחד לא באמת ידע את הסיבה, חלק ראו אותי מגן על ג׳סטין כמה פעמים והניחו שזה קשור אליו אבל אף אחד לא ידע על קשר הדם בינינו ועל מה שגרייסון באמת עושה לג׳סטין.
האימון התקיים כרגיל, התגרינו אחד בשני לכל אורך האימון תוך כדי שהשתדלנו להתמקד במשחק, בסוף האימון הוא אמר משהו על ג׳סטין, אני איבדתי את זה ומצאנו את עצמנו רבים מכות במלתחות עד שכמה מחברי הנבחרת הפרידו בינינו ועכשיו אני נכנס הביתה, מופתע מכמה שקט כאן.
״ג׳ס? אתה בבית?״ צעקתי מודע שהוא סיים לפני כך שהיו שתי אפשרויות לאיפה הוא יכול להיות - באחד החדרים בבית או בחדר מוזיקה בבית ספר ובעקבות כך שהרגע חזרתי מהבית ספר ולא ראיתי אותו בחדר המוזיקה, ידעתי שהוא אמור להיות בבית.
לאחר כמה שניות של שקט ליבי החל לדפוק בדאגה, עליתי במדרגות לכיוון החדרים קורא שוב בשמו וליבי נפל כששמעתי בכי שקט ונשימות מקוטעות מהחדר של ג׳סטין.
לא הייתי צריך לראות אותו כדי לדעת שהוא בהתקף חרדה, הכרתי את ההתקפים שלו יותר משהכרתי כל דבר אחר בעולם. ידעתי טוב מדי איך הם נשמעים ואיך לזהות עד כמה הם קשים.
את שאר המדרגות עליתי בריצה וכמעט שברתי את הדלת שלו, מרגיש את גופי בוער מעצבים כשראיתי אותו יושב על הרצפה, הוא חצי מעולף כשהוא בלי חולצה, כל גופו היה מכוסה חבורות ודם יבש וגבו היה שעון על דלת ארון הבגדים שלו.
סרקתי את החדר ולפי הזכוכיות השבורות והשוט שהיה זרוק בפינה אחרת בחדר ידעתי שאבא המניאק היה פה ובגלל שהייתי באימון, לא היה אף אחד שיגן על ג׳סטין ממנו.
בלעתי את גוש האשמה שנוצר בגרוני, מוציא ערכת עזרה ראשונה מהארון הסודי בחדר של ג׳סטין, זה שרק אני והוא מודעים על קיומו, והתיישבתי מולו מניח את הערכה הפתוחה על הרצפה ודואג קודם כל שהוא יחזור לנשום, למזלי לא הספקתי להוריד את התיק שלי בחדר לפני שהגעתי לג׳סטין אז לא הייתי צריך לעזוב אותו בשביל להביא לו מים, פשוט הוצאתי את הבקבוק שלי שהיה חצי מלא והנחתי על הרצפה לידו.
״תנשום ג׳ס, הוא הלך. הוא לא נמצא פה, רק אנחנו בבית״ הבטחתי מנסה לשמור על טון רגוע כדי שג׳סטין לא יבהל מהזעם והדאגה שזורמים בגופי.
״תוציא אותם מהראש שלי, אתה היחיד שיכול״ מלמל בהתחננות. דמעות זלגו על פניו, נשימתו הייתה קטועה, קולו רעד, שפתיו היו יבשות ועיניו הביטו בי בסערת רגשות שמוטטה אותי וליבי הלם בחזהי כשהרגשתי את הקריסה הנפשית של אחי התאום.
YOU ARE READING
משחקי יריבות
Romanceהמטרה של דסטין הייתה ברורה. להגיע לקולג', להוביל את נבחרת ההוקי לעונת המשחקים המושלמת ולנקום בכל מי שהיה חלק במוות של אחיו התאום. ובשביל להשיג את המטרות האלה דסטין הציב לעצמו חוק אחד - בלי הסחות דעת. אבל מה קורה כשלנבחרת ההוקי מצטרף שחקן חדש - או יו...
