פאולו-
התעוררתי ליד ארבל, אתמול היה הלילה הכי טוב בחיים שלי, לעזאזל להיות בתוכה הרגיש כמו גן עדן
יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות לה, ואני אעשה, אבל היא לא מוכנה לזה עכשיו. היא הייתה כל כך הדוקה אתמול וניסיתי להיות עדין כמה שיכולתי
פאק, עומד לי רק מלחשוב על להיות בתוכה, היא נחרה נחירות קטנות וחמודות, פאק אני מת עליה
הורדתי ממנה את השמיכה וחשפתי לעיניי את גופה העירום, היא הדבר הכי יפה הראיתי
פישקתי את רגליה והכנסתי את ראשי בניהם, פי מצא את הדגדגן שלה, מצצתי אותו והעברתי את לשוני לאורך כל הכוס שלה, היא גנחה במתיקות ופתחה את עינייה
זיינתי אותה בלשוני, היא הניחה את ידיה על שיערי והניעה את האגן שלה כדי לקבל עוד חיכוך
"אני גומרת" היא צעקה והתפתלה ואני ליקקתי את הנוזלים שלה
ואז עליתי ונישקתי את פיה "בוקר טוב" לחשה וחייכה ואז עיניה נפערו בבהלה "פאולו! אני לא לוקחת גלולות ולא השתמשנו בקונדום אתמול!" צעקה בפחד
"תירגעי, אני יגיד לרופא שלנו להביא לך גלולות" אמרתי נישקתי את צווארה וקמתי מעליה "יש לי כמה דברים לעשות, אני אודיע לקרלו לקחת אותך ואת היילי לבית של אמברטו, תעזרי לה לסדר את הדברים שלה" אמרתי
"היא עוברת לפה? " שאלה בעיניים פעורות
"כן, אבל יש לי תנאי" אמרתי "את עוברת לחדר שלי"
ארבל הזעיפה את פניה "אתה סוחט אותי?" שאלה
"כן" אמרתי והתקרבתי אליה
"יש לי ברירה? " שאלה בחיוך "לא" נישקתי את פיה
הלכתי לכיוון החדר ואז היא עצרה אותי "אתה תהרוג את אמברטו?" שאלה
"זה מה שרצית" אמרתי "התחרטת?" שאלתי
"לא, תהרוג אותו" אמרה בכעס
"לפקודתך" אמרתי והיא חייכה, חטפתי משפתיה נשיקה אחרונה ויצאתי מהחדר
אנה-
אחרי שכרמלה הביאה לי את הגלולות נכנסתי לסלון וראיתי את היילי יושבת בספה "תודה על אתמול" אמרה בחיוך
"אין על מה, באמת" אמרתי והתיישבתי לידה, כרמלה נכנסה לסלון והניחה מגש של פנקייקים על שולחן "תודה" אמרתי והיא יצאה מהסלון
"היילי, את לא צריכה לדאוג לגבי אמברטו יותר" הערתי
"אני לא? תכף אני אצטרך לחזור לבית, הוא כנראה יכעס שישנתי אצלך" אמרה בעצב
"ביקשתי מפאולו להרוג אותו" פלטתי
"עשית מה?" שאלה בהלם
"הוא יהרוג אותו, את תהיי משוחררת, תוכלי לעבור לגור אצלנו" אמרתי
היא קפצה עליי וחיבקה אותי "אני לא מאמינה, למה שיעשה את זה?" שאלה בפליאה "לא משנה, זה בעצם דיי ברור, הוא אובססיבי אלייך" אמרה
ואני צחקתי "רוצה שנלך לקחת את הדברים מהבית שלכם?" שאלת
י
"אנה, תודה" אמרה בחיוך "וכן בואי נלך לקחת את הדברים" אמרה וקמה מהספה ואני אחריה
פאולו-
ניקיתי את עצמי מהדם של אמברטו, היום בבוקר קבעתי איתו פגישה במועדון ותקעתי לו כדור לראש
הוא היה חייל טוב, אבל בעל מזדיין. פייטרו יצא לקבור אותו ביער
סיימתי להתנקות, יצאתי מהמועדון ונסעתי לאחוזה כשהגעתי עליתי לקומה למעלה וראיתי את ארבל והיילי פורקות דברים בחדרה של היילי
נכנסתי אל החדר "קרלו ימשיך אם אתן עייפות" אמרתי, ארבל הסתובבה והסתכלה עליי ואז חייכה חיוך קטן
"אנחנו מסתדרות תודה" אמרה היילי והמשיכה לסדר את הבגדים
"אנה, תסיימו פה ובואי לחדר שלנו" אמרתי יצאתי מהחדר
אחרי עשר דקות היא נכנסה לחדר וחייכה אליי
"היי" אמרה ואני הסתערתי על פיה
"תתפשטי" פקדתי והיא הקשיבה לי, פשטה את השמלה הקצרה שלה ואז גם את התחתונים, היא הייתה בלי חזייה. פאק.
"ילדה טובה" אמרתי והרמתי אותה כשהיא הייתה ערומה לגמרי והשלכתי אותה על המיטה
"א..אני לא יודעת אם אני יכולה לעשות את זה שוב עכשיו, עוד כואב לי מאתמול" אמרה במבוכה
"אני לא יזיין אותך. בנתיים" אמרתי וקירבתי את פי לכוס שלה
נשכתי את הדגדגן והיא גנחה, ואז זיינתי אותה עם הלשון שלי בזמן שהיא צעקה והתפתלה
רגליה נצמדו "תשאירי את הרגליים פתוחות" אמרתי בכעס והצלפתי לכוס שלה בכף ידי והיא צעקה
המשכתי לזיין אותה עם הלשון עד שגמרה ואז נישקתי את שפתיה, היא טעמה את הרטיבות שלה מפי וחייכה
הזין שלי נאש לתשומת לב ממנה.
"מחר נלך להתאמן בזירה" אמרתי וירדתי מהמיטה
YOU ARE READING
חתום בשקר
Romanceאנה אוברי- היא נערה יהודייה ישראלית שנחטפה לאיטליה, גרה במשך שלוש שנים אצל שתי זקנים שמטפלים בה. היא לא זוכרת כלום מחייה הקודמים, הזיכרון שלה הוא כמו פאזל שחסר בו חלקים. אנה חוגגת את יום הולדתה ה18 אבל גבר זר ומסתורי מגיע ומפריע לחגיגה פאולו רוסו- ה...
