חתום בשקר

פרק 17

אנה-
יום למחרת ישבתי ליד הבריכה עם היילי וסיפרתי לה על אתמול "זה מדהים, אנה אני ממש שמחה בשבילך" אמרה בחיוך ושמה עוד שמן שיזוף על רגליה השזופות

"תודה" צחקתי "דרך אגב, אני ידבר היום עם פאולו אולי הוא ירשה שאמיליה תבוא לבקר פה" אמרתי ושילבתי את רגליי על מיטת השיזוף

היא עצרה עם השמן וקפצה עליי בחיבוק "אין עלייך אנה באמת" אמרה ואז חזרה למרוח את עצמה

את שאר היום אני והיילי העברנו מול הטלוויזיה עד שנרדמתי, התעוררתי בזרועות של גבר חזק עם שרירים, הוא הרים אותי ולקח אותי אל המיטה וכשהגענו הניח אותי

"לא התכוונתי להעיר אותך" אמר ונשכב לידי
"זה בסדר, חזרת מאוחר היום" אמרתי שכיסה את שנינו בשמיכה

"כן, יום עמוס בעבודה" אמר ונישק את ראשי

התקרבתי אליו והנחתי את ידיי על חזהו, הוא ליטף את שיערי "אחות של היילי יכולה לבוא לבקר פה? ההורים שלה לא מרשים להיילי לראות אותה אבל היא מאוד מתגעגעת" אמרתי

"קרלו יביא אותה מחר, לכי לישון" הוא אמר ואני חייכתי "תודה" נשקתי לפיו ועצמתי את עיניי

       ************************************
אני והיילי חיכינו לאמיליה בחצר, פאולו שלח את קרלו להביא אותה

ההורים של היילי לא רצו שהן יפגשו אבל מי יכול לסרב לקאפו?

אחרי חצי שעה השער נפתח ונערה בלונדינית מתולתלת עם עיניים ירוקות נכנסה, היא הייתה גבוה ממני אבל נמוכה בכמה סנטימטרים מהיילי

היילי רצה אליה וכרכה את זרועותיה סביבה "התגעגעתי אלייך כל כך" אמרה היילי

אמיליה חיבקה אותה בחזרה "גם אני התגעגעתי אלייך" אמרה

"אמיליה זאת אנה" אמרה היילי ושתיהן התקרבו אליי, אמיליה חייכה אליי "היי, תודה שעזרת לאחותי" אמרה

"בטח. רוצות להיכנס? " שאלתי והלכתי לכיוון דלת האחוזה והן אחריי

התיישבנו בסלון "אמיליה איך בבית?" שאלה היילי

"בסדר נראלי, אמא ואבא דואגים לך, הם כועסים שאת לא מוכנה להתחתן שוב אבל הם גם דואגים" אמרה אמיליה

"אני יודעת.. אני מקווה שאותך הם לא יכריחו להתחתן עם גבר שאת לא רוצה" אמרה היילי בעצב

"אני לא אתחתן עם אף אחד, זו בחירה שלי" אמרה אמיליה בכעס והיילי הסתכלה עליה בעצב, כולנו ידענו שזה לא בחירה שלה. אבל זה לא חשוב עכשיו הרי לא יחתנו אותה לאף אחד עד גיל 18

פייטרו נכנס לסלון "אנה, פאולו במשרד?" שאל ואז עיניו עברו אל אמיליה, עיניו התעכבו עליה כמה שניות ואז חזרו אליי "כן" עניתי

הוא התקרב אל אמיליה "את בטח אחותה של היילי, נעים להכיר" הוא אמר והושיט את ידו ללחיצה

"אמיליה" אמרה ולחצה את ידו "פייטרו" השיב, היא לקחה את ידה מידו במהירות והסתכלה עליו במבט כועס

הוא חייך חיוך קטן, הסתובב והלך למשרדו של פאולו

"היילי, זה הגבר הזה ששכבת איתו לא?" אמרה אמיליה

"כן ממזמן, שזה לא יטריד אותך" אמרה היילי "אבל זה כן מטריד אותי, הוא ידע שבעלך הרביץ לך וניצל את המצב שלך" אמרה אמיליה בכעס

"זה לא היה ככה, אני הייתי בסדר עם זה" אמרה היילי וניסתה להרגיע את אמיליה

"זה לא בסדר שמנצלים אותך, מגיע לך יותר מזה" אמרה אמיליה

היא צדקה, להיילי באמת הגיע מישהו שיאהב אותה.

בשאר היום אני היילי ואמיליה היינו בבריכה והיילי ואמיליה סיפרו לי סיפורי ילדות שלהן

הן אהבו אחת את השנייה בטירוף, זה גרם לי לתהות, היה לי אחות? אחים? אני לא זוכרת כלום ואני מתגעגעת לאנשים שאני אפילו לא יודעת אם הם קיימים, אני לא זוכרת.

קרלו יצא לחצר והתקדם אלינו "אדון רוסו אמר לי לקחת את אמיליה לביתה, ההורים שלה דואגים לה" אמר

"הם לא דואגים לי הם רוצים שאני אתרחק מהיילי" אמרה בכעס

"זאת הייתה הפקודה שלי, תקחי את הדברים שלך ובואי" אמר

אמיליה גילגלה עיניים ואז הלכה לחבק את היילי "אני אוהבת אותך" אמרה היילי "גם אני אותך" אמרה אמיליה

היא שיחררה אותה ואז אמיליה התקרבה אליי וחיבקה אותי ואני השבתי לה חיבוק "ביי אנה, תשמרי על היילי" אמרה אמיליה "מבטיחה" אמרתי

ואז היא אספה את הדברים שלה והלכה אחרי קרלו, הסתובבתי אל היילי "אחותך חמודה ברמות" אמרתי וחייכתי, היילי חייכה "תודה שהבאת אותה אנה" אמרה וחיבקה אותי

פאולו-
פייטרו היה טרוד כל הפגישה, "דבר, מה מטריד אותך" אמרתי כשהסתיימה הפגישה והגברים האחרים יצאו ממשרדי

"אתה יודע בת כמה אחותה של היילי?" שאל פייטרו

"שש עשרה, והיא בטח כבר מיועדת למישהו" אמרתי "לא בטוח" אמר

"פייטרו, אל תחשוב על זה אפילו" אמרתי

"לא התכוונתי לעשות כלום, סתם תהיתי בת כמה היא" אמר ויצא מהמשרד

הלכתי אל חדרי וראיתי את ארבל ישנה במיטה, פשטתי את החליפה ושמתי מכנסי טרנינג ואז עליתי למיטה

קירבתי אותה אליי, הריח המדהים והנשי שלה הגיע לאפי

אהבתי להיות איתה, גם אם זה סתם לשכב לידה במיטה כשהיא ישנה. אהבתי כשהיא לידי