פרק 24

866 43 3
                                    

אנה-
פאולו נכנס לחדר למחרת בערב וסרק את גופי הערום, לא ראיתי אותו מאתמול, כרמלה נכנסה להביא לי ארוחות ולעזאזל זה היה הדבר הכי מביך שקרה לי

"מה למדנו מאתמול?" שאל והתקרב למיטה
" שאם רק חשבתי שאני שונאת אותך, עכשיו אני יודעת בוודאות" אמרתי בכעס

"טעות" הוא הצליף בכוס החשוף שלי עם כף ידו ואני התכווצתי "מה למדנו?" שאל שוב

לא עניתי והוא הצליף שוב "לא לנסות לברוח" אמרתי בתבוסה

"ילדה טובה, את רוצה שאשחרר אותך?" שאל
"אני רוצה לבעוט לך בביצים" אמרתי

הוא הצליף שוב והפעם חזק יותר, צעקתי
"כן תשחרר אותי" אמרתי והוא חיכה שאתחנן "בבקשה פאולו! תשחרר אותי" אמרתי בתבוסה
הוא חייך ושיחרר אותי ואז קם מעליי "יש לי פגישה חשובה עכשיו, כשאני אסיים נאכל ארוחת ערב ביחד" אמר ויצא מהחדר

קמתי מהמיטה ונכנסתי להתקלח, הייתי חייבת לנקות מהכוס שלי ומהיריכיים את הזרע שלו שכבר התקשה והתייבש

כשסיימתי יצאתי מהחדר וראיתי כמה בחורים נכנסים למשרדו של פאולו, רעיון גאוני עלה למוחי
יצאתי לחצר וראיתי את המכוניות של הבחורים
הלכתי לחדרה של היילי, היא קפצה עליי בחיבוק

"אנה אני מצטערת רציתי לבוא לעזור לך אבל פאולו לא הסכים לי להתקרב לחדר שלך" אמרה בעצב

"זה בסדר באמת אני בסדר" אמרתי

"פאולו לקח לי את הטלפון אין לנו איך לברוח עכשיו" אמרה

"יש לי רעיון" אמרתי, היא התיישבה על המיטה "תספרי לי" אמרה

"פאולו בפגישה עכשיו, נוכל להתחבא מאחוריי המכוניות של הבחורים שהגיעו ואז כשהם יבואו ניכנס לתא מטען של אחד הרכבים ונרד כשהרכב יעצור ואז נלך משם לשדה תעופה, יש לי עדיין את הכסף שהבאת לי" אמרתי

"ומה אם הבחורים יראו אותנו?" שאלה "זו שאלה ליום אחר, זאת ההזדמנות שלנו" אמרתי

"אוקיי, אני באה איתך לכל מקום" אמרה ואני חייכתי וקפצתי עליה בחיבוק

          **********************************
היילי ואני חיכינו מאחורי אחד הרכבים כבר שעה, התחבאנו מאחורי הרכב הגדול יותר כדי שיהיה יותר מקום בתא, ארזתי תיק אחד עם הכסף וזהו, קווינו שזה יספיק

שני בחורים יצאו מהבית והתקדמנו לעבר המכוניות

אחד הגברים פתח את הרכב ואני פתחתי את תא המטען בשקט, היילי נכנסה ואני נכנסתי אחריה.
צפוף פה אבל אפשר לשרוד

לאחר משהו כמו 20 דקות הרכב נעצר ואני והיילי יצאנו במהירות מהתא

הגבר נכנס לתוך תחנת דלק ואני והיילי רצנו ולאחר שהתרחקנו שתינו פרצנו בצחוק "הצלחנו" אמרה היילי "שדה התעופה לא רחוק מפה, אפשר להגיע ברגל" הוסיפה

הלכנו לשדה כבר עשר דקות עד שמכונית שחורה וגדולה הגיעה מאחורינו

היילי ואני החלפנו מבטים מבוהלים ואז המכונית נעצרה, המשכנו ללכת

היילי סובבה את ראשה ונעצרה "זה לא האנשים של פאולו" אמרה בבהלה

הסתובבתי גם אני וראיתי שלושה גברים גדולים עם קעקועים מתקרבים אלינו

"בואי" היא אמרה ושתינו רצנו, הגברים היו מהירים יותר

הם תפסו אותנו בכוח והכניסו אותנו למכוניות, צעקתי והתנגדתי ואז הגבר החטיף לי עם כף ידו
אלו בהחלט לא האנשים של פאולו, הוא לא היה נותן להם להרים עליי יד בחיים

אחד הגברים ענה לשיחה ודיבר בשפה זרה.. ברוסית

חתום בשקרWhere stories live. Discover now