פרק 40

727 49 2
                                    

ארבל-
אחרי שפאולו ניצח חזרנו לאחוזה, התקלחתי והתלבשתי בבגדים ארוכים, גשם חזק ירד בחוץ ואני חייכתי, אני מתה על חורף

לקחתי את השלט למזגן וניסיתי להדליק אותו על חום, אבל הוא לא עבד. ניסיתי שוב ושוב אבל המזגן לא נדלק.

הלכתי לחדרו של פאולו ופתחתי את הדלת, הוא שכב במיטתו עם תחתונים בלבד והביט בי "לא קר לך?" שאלתי "לא, לך?" שאל בדאגה

"כן המזגן לא עובד" אמרתי, הוא קם מהמיטה והדליק את המזגן בחדר שלו על החום "את יכולה לישון פה" אמר והתקדם לדלת החדר "לאן אתה הולך?"

"לחדר שלך, לא מפריע לי לישון בלי מזגן" אמר "אתה יכול לישון פה" פלטתי במהירות

חיוך קטן הופיע על פניו, הוא נכנס למיטה ואני סגרתי את הדלת ונכנסתי גם. גופו היה חמים, התקרבתי אליו קצת.

הוא משך אותי אליו כך שראשי היה על חזהו החשוף וחמים, רציתי לזוז ולהתרחק אבל היה לי חם ונעים כשהייתי קרובה אליו

                                           **************************************
יום למחרת ישבתי להאכיל את קתרינה בסלון עד ששמעתי צעקות מהחצר, הנחתי את קתרינה בעגלה ויצאתי "אתה לא יכול להיכנס לפה, אני צריך לשאול את אדון רוסו קודם" אמר אחד השומרים, התקרבתי עוד יותר כדי לראות אל מי הוא מדבר "לא אכפת לי! איפה הבת שלי?" שמעתי את הקול הזועם של אבא שלי

רצתי אל השער וראיתי אותו עומד בכניסה, עיניו פגשו אותי והוא חייך "ארבל" אמר ואני התקרבתי כדי לחבק אותו

"מה קורה פה?" פאולו הגיע מאחורינו. "באתי לפה כדי לקחת את הבת והנכדה שלי בחזרה" אמר אבא והסתכל בכעס על פאולו "הן לא באות איתך לשום מקום, הן נשארות פה בבית שלהן" קבע פאולו
"אתה חושב שאתה יכול להחליט בשבילה? אתה אנסת אותה חתיכת-" "אבא אני לא באה" עצרתי אותו

"ארבל אני אעזור לך, אני מבטיח אני אעזור לך גם עם התינוקת" אמר בהתחננות

"רצית למסור אותה" הזכרתי לו "כן ואני מצטער על זה, באמת" אמר

"אנחנו בטוחות פה, אנחנו נשארות" אמרתי לו
"את לא מבינה? הוא עושה לך שטיפת מוח!" צעק אבא ומשך בזרועי, פאולו משך בחולצתו והרחיק אותו ממני "תתרחק" אמר באיום. פאולו הסתכל לתוך עיניו ומבטו הרצין "מה קרה?" שאלתי

"הוא מסטול" אמר פאולו "מסטול? הוא שתה?" שאלתי בתקווה שזה רק זה

"סמים" אמר ואני קפאתי "אתה הבטחת לי שהפסקת!" כעסתי על אבא

"אני כן.. הוא משקר לך כדי שתישארי איתו" אמר "בבקשה תחזרי הביתה"

"אני לא רוצה!" אמרתי כמעט בצעקה, אבא התקרב אליי "חתיכת.." הרים את ידו, פאולו תפס אותה לפני שפגעה בפניי.

פאולו הרביץ לו עד שנפל על הרצפה והמשיך להכות אותו "פאולו תפסיק! בבקשה!" צעקתי והוא לא הפסיק "פאולו!" הוא ירד ממנו, פניו של אבי היו מכוסות דם

"חתיכת זונה! את בדיוק כמו אמא שלך-" פאולו קטע אותו עם עוד אגרוף "אם אני אראה אותך עוד פעם אחת בשטח שלי אתה תהיה בתוך שקית גופות" אמר וקם מעליו

"בואי" אמר והוביל אותי לתוך האחוזה. "את בסדר?" שאל כשהתיישבנו בסלון "אני לא יכולה להשאיר אותו לבד.. הוא מכור לסמים שוב?" שאלתי וקולי רעד

"אני אוודא שהוא ילך לגמילה, אל תדאגי" אמר וליטף את ראשי, הנחתי את ראשי על החזה שלו וחיבקתי אותו "תודה" אמרתי

התנתקתי ממנו והבטתי לתוך עיניו השחורות, הייתי מהופנטת. בלי לחשוב יותר מידי הסתערתי על שפתיו, והוא השיב לי נשיקה והפך אותנו ככה שהוא היה מעליי

חתום בשקרWhere stories live. Discover now