אנה-
מאוחר יותר נכנסתי לחדר שבחרתי לקתרינה, פאולו ופייטרו בנו לה מיטה קטנה וסדרו לה את החפצים
"תודה" אמרתי, פאולו חייך אליי "הכל בשביל האחיינית הקטנה שלי" אמר פייטרו ואני צחקתי
"סיימנו פה" אמר פאולו אחרי כמה דקות
ירדתי לסלון והבאתי את קתרינה לחדרה החדש, הנחתי אותה במיטתה ואז הלכתי לחדרי הישן, לפני שעברתי לישון בחדרו של פאולו
החדר היה צמוד לחדרה של קתרינה, ככה שאם היא תתעורר אוכל לשמוע אותה ולבוא
נכנסתי למקלחת וכשסיימתי יצאתי לחדרי עם המגבת "אהה" צעקתי בבהלה כשראיתי את פאולו יושב על המיטה שלי "את רוצה להעיר את קתרינה? " שאל וסרק את גופי
"הבהלת אותי! " האשמתי אותו "מה אתה עושה פה?" שאלתי
"באתי להגיד לך לילה טוב" אמר ונשאר לשבת על המיטה
"אוקיי, אמרת. אתה יכול ללכת עכשיו אני צריכה להתלבש" אמרתי
"את לא אומרת לי בחזרה? " שאל וחייך, הוא נהנה מזה
"לילה טוב, מרוצה? " שאלתי וגילגלתי עיניים
"מאוד, לילה טוב ילדונת " אמר ויצא מהחדר
התלבשתי ונכנסתי למיטה, אני חושבת שזו הייתה החלטה טובה לחזור לפה. קתרינה בטוחה.
פאולו-
ישבתי בסלון ודיברתי עם פייטרו עד ששמעתי בכי של תינוקת
פייטרו ואני הלכנו לחדרה של קתרינה מהר לפני שארבל תתעורר מהבכי שלה
"היא רעבה?" שאלתי את פייטרו
"מאיפה אני יודע! היא התינוקת שלך" אמר
"לך תכין לה בקבוק" פקדתי עליו
"אני? איך בדיוק!? אני פאקינג-" "אל תדבר ככה ליד הבת שלי! ארבל הביא איתה בקבוקים ואבקה לבנה, זה לא אמור להיות מסובך" אמרתי לו בכעס
"אבקה לבנה?! התינוקת שלך עושה סמים? אפילו אני לא עשיתי בגיל הזה" אמר מבולבל
"חתיכת מזדיין-" "אל תדבר ככה ליד האחיינית שלי!" אמר פייטרו בחיוך מטומטם ונראה נלהב שהחזיר לי
"לך להכין לה אוכל. עכשיו! " צעקתי עליו והרמתי אותה מהמיטה
"אוקיי אוקיי" אמר ויצא מהחדר
נדנדתי את קתרינה בידיים שלי עד שהוא חזר עם בקבוק ביד
הבאתי אותו לקתרינה והיא שתתה, יופי. "בוא נלך" לחשתי לו אחרי שהשכבתי אותה במיטה
התקדמנו אל הדלת ואז היא התחילה לבכות שוב.
שיט
ארבל-
למחרת בבוקר התעוררתי ערנית, המון זמן לא ישנתי טוב ככה
קתרינה הניחה לי כל הלילה, זה היה מוזר מאוד אבל אני לא מתלוננת
אחרי שצחצחתי שיניים יצאתי מחדרי ונכנסתי לחדרה של קתרינה
עצרתי כשראיתי את פאולו ופייטרו ישנים על הרצפה ליד מיטתה של קתרינה
פייטרו אחז במלא צעצועים שלה ופאולו בבקבוק אוכל, לא יכולתי לעצור את עצמי ופרצתי בצחוק
פאולו התעורר והסתכל מסביב ואז ראה את פרצופי המשועשע
"בוקר טוב" חייך וקם מהרצפה "לילה קשה? " שאלתי
"לא לא, מה גרם לך לחשוב ככה? " שאל ואני צחקתי
קתרינה התעוררה והתחילה לבכות, התקרבתי אליה והרמתי אותה "הוא נראה מת" אמרתי והצבעתי בראשי לעבר פייטרו השמוט על הרצפה
פאולו צחק "עזבי אותו, בואי נלך לאכול" אמר והלכתי אחריו למטבח
YOU ARE READING
חתום בשקר
Romantizmאנה אוברי- היא נערה יהודייה ישראלית שנחטפה לאיטליה, גרה במשך שלוש שנים אצל שתי זקנים שמטפלים בה. היא לא זוכרת כלום מחייה הקודמים, הזיכרון שלה הוא כמו פאזל שחסר בו חלקים. אנה חוגגת את יום הולדתה ה18 אבל גבר זר ומסתורי מגיע ומפריע לחגיגה פאולו רוסו- ה...
