אנה-
"נרגעת?" שאל פאולו והתקרב אליי
"לך מפה" אמרתי בכעס
"כרצונך, אם את מעדיפה להישאר פה" אמר והסתובב לצאת מהדלת
"לא! תשחרר אותי" אמרתי כמעט בצעקה, הוא הסתכל עליי, מתלבט מה לעשות
"בבקשה אני רעבה" אמרתי ושנאתי שהתחננתי אליו, אבל זה הדרך היחידה לצאת מפה
הוא התקרב אליי ופתח את האזיקים "תהיה ילדה טובה, אם אני אגלה שאת מנסה לברוח אני אצטרך להעניש אותך אז אל תנסי אותי" אמר והתרחק
הוא יצא מהחדר ואני קמתי מהמיטה ורצתי לחדרה של היילי
פתחתי את הדלת וראיתי את היילי יושבת על המיטה, עיניה התרוממו והיא ראתה אותי "אנה! את בסדר? ניסיתי לקחת את המפתח אבל פאול-" "זה בסדר" קטעתי אותה
עליתי לידה על המיטה וחיבקתי אותה "מה קרה אנה? למה הוא נעל אותך?" שאלה וחיבקה אותי
"הוא שיקר לי" אמרתי בעצב
"תסבירי" היא אמרה, אבל לא יכולתי, הראש שלי כאב ונמאס לי
היא ראתה את התסכול שלי "זה בסדר, לא חייב לדבר על זה עכשיו" אמרה
ישבנו מחובקות כמה דקות ואז הפרתי את הדממה "אנחנו צריכות לברוח" אמרתי
"אני באה איתך לכל מקום את יודעת את זה, אבל איך? לאן?" שאלה
"יש לי רעיון, תביאי לי את הטלפון שלך" אמרתי והיא הביאה לי אותו אבל ראיתי היסוס על פניה, אני יודעת שפאולו איים עליה אם תעשה את זה
אבל זה לא משנה, אנחנו בורחות מפה.
"תשמרי על הדלת" אמרתי והיילי קמה ועמדה ליד הדלת
חייכתי למשטרת ישראל, בחורה ענתה ואמרה כמה מילים בשפה שלא הבנתי
"קוראים לי ארבל לוי ונחטפתי לפני שלוש שנים מישראל, אני באיטליה, אני לא מתה. בבקשה תעזרו לי" אמרתי בהתחננות
הקו שתק רגע ואז היא הביאה גבר אחר שידבר באיטלקית, הסברתי לו שוב
הוא שאל אותי מלא שאלות "המשפחה שלך יודעת שאת בחיים?" שאל
"לא יש רק את אבא שלי אבל הוא לא יודע" אמרתי בחזרה
"מה השם שלו?" שאל הבחור
"א.. אני לא יודעת אני-" "זה נראלך מצחיק לעשות שיחות כאלה?" אמר והקו התנתק, עמדתי לפרוץ בבכי
היילי זזה מהדלת והתיישבה לידי, פרצתי בבכי "אנה נמצא דרך אחרת לברוח" אמרה והתקרבה לחבק אותי
"לא אתן לא" קול הבהיל את שתינו "בואי איתי אנה" אמר פאולו בכעס
"היא לא רוצה" אמרה היילי שניסתה להגן עליי, פאולו לא הוריד ממני את העיניים "בואי. עכשיו." פקד והדגיש כל מילה
"לא" אמרתי בכעס, הוא התקדם, כרך את זרועותיו סביבי והרים אותי על כתפו, צעקתי והתנגדתי
"אתה לא יכול לעשות את זה אדון רוסו! " צעקה היילי, פאולו יצא מהחדר ונעל אותה בפנים כשאני עדיין על כתפו
"תשחרר אותה! היא לא אשמה" אמרתי והוא לא ענה ולקח אותי לחדרו
הוא זרק אותי על המיטה והרים את ידיי
"שלא תעז!" אמרתי כשהוא אזק אותי שוב "תשחרר אותי!" צעקתי אבל הוא התעלם
הוא קרע את חולצתי ופתח את החזייה "לא! תעזוב אותי" אמרתי בכעס
הוא העביר את אצבעו על פטמתי הזקורה והבוגדנית ואז ליקק אותה
הוא משך את מכנסיי ואז גם את התחתונים שלי "אני שונאת אותך!" צעקתי, הוא חייך "את כל כך שונאת אותי אבל הגוף שלך אומר משהו אחר" אמר
הוא הוריד את מכנסיו עד לברכיו ואז הוציא את הזין הענק והזקור שלו מהבוקסר
ודחף את כולו עמוק לתוכי צעקתי בכאב ובעונג "את שייכת לי ואת נשארת איתי" אמר בכעס הוא זיין אותי חזק וכואב הוא הכניס את האגודל שלו בין שפתיי ואני אפשרתי לו
אני שונאת אותו, אבל אני ישים את זה בצד עד שאני יגמור, הייתי כל כך מגורה
הוא יצא ממני לגמרי ואז חדר שוב בפראות ואני נאנחתי
"את רוצה לגמור נכון ילדה יפה שלי?" שאל והמשיך לזיין אותי
אני לא שלו, אני בחיים לא אהיה "כן" עניתי וכעסתי על עצמי שאני כזאת נואשת
הוא שלח את ידו אל הדגדגן שלי וצבט אותו חזק, אני התפתלתי תחתיו וצעקתי בעונג כשהאורגזמה הגיעה, הוא נדחף לתוכי עמוק יותר וגנח ואז מילא אותי בנוזל חמים
אני שונאת אותו אבל אני גם שונאת את עצמי, זאת הייתה טעות. ואני יודעת שככל שאני ישאר פה אני ימשיך לטעות, אני חייבת לברוח
הוא יצא ממני והתקרב לנשק את פי, הוזזתי את ראשי "לא, רד ממני" אמרתי בכעס
הוא נישק את הצוואר שלי ואז ירד ממני "את תישארי נעולה פה עד מחר בערב כעונש" אמר וקם מהמיטה
"רגע! אני ערומה והזרע שלך נוטף ממני תנקה אותי ותלביש אותי!" צעקתי
הוא חייך ויצא מהדלת "לא!" צעקתי אבל הוא כבר התרחק
חתיכת בן זונה
YOU ARE READING
חתום בשקר
Romanceאנה אוברי- היא נערה יהודייה ישראלית שנחטפה לאיטליה, גרה במשך שלוש שנים אצל שתי זקנים שמטפלים בה. היא לא זוכרת כלום מחייה הקודמים, הזיכרון שלה הוא כמו פאזל שחסר בו חלקים. אנה חוגגת את יום הולדתה ה18 אבל גבר זר ומסתורי מגיע ומפריע לחגיגה פאולו רוסו- ה...
