אפילוג

880 46 10
                                    

אפילוג-

כעבור 3 חודשים-

ארבל-
צעדתי אל החופה עם השמלה הלבנה והנפוחה שלי, פאולו ואני החלטנו להתחתן בישראל. חתונה יהודית. פאולו התחיל תהליך גיור לפני חודש, לא אמרתי לו לעשות את זה אבל ריגש אותי שהוא מתגייר בשבילי.

התחלתי לקחת קורסים ללמידת השפה העברית, המון מילים היו לי מוכרות. הרי 15 שנים מהחיים שלי גרתי בישראל, אני אמנם לא יודעת את המילים במאה אחוז אבל אני מאמינה שלא יקח לי הרבה זמן ללמוד.

פאולו עמד בחופה עם חליפה סקסית וחייך אליי, ג'ולייט עמדה בצד עם סלסלת הפרחים ושמלה לבנה, היא הייתה השושבינה המושלמת.

פרנקו ומריה חייכו אליי מהקהל וחייכתי בחזרה,  היה חשוב לי שהם יבואו, הלוואי שאבי יכל לבוא אבל הוא עדיין במרכז הגמילה ואני דיי בטוחה שגם אם הוא היה משתחרר הוא לא היה מגיע.

אמיליה עמדה בקהל וחייכה אליי חיוך קטן שלא הגיע לעיניה, היא החזיקה את קתרינה הלבושה בשמלה לבנה קטנטנה. שמחתי שהיא הגיעה, אבל היא לא נראתה שמחה כל כך, היא הגיעה הנה רק כדי לכבד. 

הגעתי לחופה, פאולו ענד את הטבעת על ידי, צמרמורת עברה בכל גופי כשהוא נגע בי. הבטנו אחד בשני במשך כמה שניות שהרגישו כמו נצח "אני מבטיח לאהוב אותך ללא תנאי, להגן עלייך ולתמוך בך תמיד לטוב ולרע" אמר והמשיך להביט בעיניי "אני מבטיחה לאהוב אותך תמיד, בחולי ובבריאות לטוב ולרע" אמרתי

הוא חזר אחרי המילים של הרב בעברית "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל"
הוא נישק את מצחי ואז את שפתיי וכולם מחאו כפיים "אני אוהבת אותך" לחשתי לו "אני אוהב אותך" אמר בחזרה 

פאולו-
פאקינג שיט. היא יפה כלכך. אני נשבע שהיא נראתה כמו מלאך קטן בשמלת כלה. והמלאך הקטן הזה שלי, לתמיד.

היא צעדה לעברי ואמרנו את נדרי הנישואים, לא יכולתי להוריד את העיניים ממנה. הרב אמר כמה מילים בעברית וחזרתי אחריו. הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל

היא חייכה חיוך ענק, לעזאזל. אני רוצה לטרוף אותה

כשסיימנו את הטקס התיישבנו סביב השולחן, פייטרו הוזיז את הכיסא שלידו אחורה וסימן עם ראשו לאמיליה שתשב לידו.

היא התעלמה ממנו והתיישבה בכיסא הכי רחוק ממנו, אני לא יודע למה הוא התעקש להתחתן איתה. היא חתיכת צרה צרורה.

ארבל הניחה את ראשה על חזהי ושאפתי את הריח המתוק שלה "את נהנת? " שאלתי וליטפתי את ראשה "מאוד" לחשה וחייכה חיוך קטן

ארבל-
כמה שעות אחרי שאירוע החתונה נגמר, עמדתי מול הקבר של היילי "חבל שלא הספקת לראות את זה" אמרתי בעצב "אני מאושרת, אבל הייתי מאושרת יותר אם היית פה" דמעה חמקה מעיני

"אני נשואה ויש לי ילדה" אמרתי את המילים בקול כלא מאמינה "אני חושבת שאחותך קצת שונאת אותי...היא מאשימה אותי לדעתך? " שתקתי לכמה שניות "אני לא מאשימה אותה אם כן.. " לחשתי

"אני אוהבת אותך היילי" הנחתי את זר הפרחים מהחתונה על קברה

חזרתי לרכב של פאולו  "איך את?" שאל בדאגה והניח את ידו על ירכי "אני בסדר, אני שמחה" חייכתי אליו "גם אני" חייך בחזרה

התחלנו לנסוע, כיווצתי את עיני בבילבול כששמתי לב שהרכב פנה לא לכיוון האחוזה "לאן הולכים?" שאלתי "לממש את ליל הכלולות שלנו, שכרתי לנו חדר" אמר וליטף את ירכי "אני דיי בטוחה שליל הכלולות זאת הפעם הראשונה שהגבר והאישה מממשים את היחסים המיניים בניהם" אמרתי

"נכון, זו פעם ראשונה שאני מזיין אותך בתור בעלך" אמר ואני צחקתי "טוב בעלי, אני מוכנה בקוצר רוח שתזיין אותי" אמרתי

"אל תדאגי אישתי, זה מה שאני אעשה" אמר וחנה מול בית המלון, זה היום הכי מאושר בחיים שלי.
ואני בטוחה שבחיים עם פאולו כל יום יהיה יום מאושר. אני אוהבת את החיים שלי.

הסוף

-------------------------------------------------------------אשכרה סיימנו את הספר😍😍 דלגו לעמוד הבא יש הודעה חשובה!!!!


חתום בשקרWhere stories live. Discover now