חתום בשקר

פרק 42

פאולו-
הזירה הייתה מלאה באנשים שצמאים לדם, הכריזו ברמקולים את שמי ואת שמו של היריב שלי.

"פאולו אני חייב לדבר איתך" פייטרו עצר אותי לפני שעליתי לבמת הזירה "זה יחכה אחרי הקרב" אמרתי "לא-" עליתי לזירה וכל האנשים הריעו.

ירייה נשמעה והקרב התחיל. היריב הסתער עליי, הלמתי את המתקפות שלו . הנפתי את אגרופי והכתי את פניו, דם ניתז על רצפת הזירה, הוא הסתער עליי בחזרה ואגרופו פגש את צלעותיי, תפסתי את ידו וסובבתי אותה עד ששמעתי את העצם נשברת והוא צעק בכאב.

ניצלתי את המצב והפלתי אותו על הרצפה, עליתי מעליו והנפתי את אגרופי לתוך פניו.

קול ירייה נשמע וכאב חד הורגש בבטני. צעקות ויריות נשמעו ברקע, הורדתי את ראשי וראיתי דם מתפשט על כל בטני, פאק.

הסתחררתי, מישהו הגיע לצידי והרים את ידי על כתפו וייצב אותי, פייטרו. הוא גרר אותי אל חדר ההלבשה והושיב אותי על הספסלים "מה קורה פה?" שאלתי והחזקתי בבטני "ניסיתי להגיד לך..מאסימו התקשר, הוא גילה שלפני יומיים היה טקס אירוסים של הבת של טקאשי עם האח הקטן של סרגיי, ולדמיר" אמר פייטרו

טקאשי הוא הקאפו של ההיקוזה, המאפיה היפנית. פאק, זה חכם. ולדמיר רק בן 20 והוא חלש, יותר חלש מאחיו. לחתן אותו עם הבת של המאפיה היפנית זה חכם, טאקשי ישלוט גם בברטווה. אבל עכשיו האיום גדול יותר, כבר הרבה שנים שיש לנו יריבות מול ההיקוזה, אבל אף אחד לא תקף, זו הייתה מלחמה מיותרת והם לא היו מנצחים. אבל עכשיו כשהם משלבים כוחות זה ברור שהמלחמה גדלה.

"הם תקפו עכשיו כאזהרה" אמרתי את המובן מאליו, ניסתי לקום על רגליי "צריך להשיג לך עזרה, הכדור אולי פגע במקום חיוני" אמר פייטרו

הוא עזר לי לקום ויצאנו מהחדר, חזרנו אל הזירה. המקום היה מסריח, גופות היו בכל מקום "חיסלנו את כל היפנים שהגיעו אבל... הם חיסלו גם המון משלנו" אמר אחד החיילים שלי שהגיע לצידנו

"מה לעשות אדוני?" שאל החייל "תנקו פה, אנחנו נמצא את המזדיינים האלה והם יתחרטו על הרגע שדרכו בשטח שלי" אמרתי והתקדמתי לכיוון היציאה "פאולו אתה חייב רופא" אמר פייטרו "אני בסדר"

"לא אתה לא, ותאמין לי שאתה לא רוצה למות לפני שאתה מתקן את המצב לגמרי עם ארבל" אמר, נקודה לטובתו. אני מתגעגע אליה, לעזאזל

"תנוח היום, אני אטפל בזה. מחר תחזור לעבוד" אמר פייטרו ואני הסכמתי, אני סומך עליו.

פייטרו התקשר לדוקטור שיבוא לבדוק אותי באחוזה, ואחד החיילים הסיע אותי לשם