חתום בשקר

פרק 4

פאולו-
"ניסו לגנוב לנו עוד משלוח סמים" אמר פייטרו שנכנס למבטח אחריי. "הרוסים המזויינים" אמרתי.

"מאסימו ועוד כמה מהבחורים תפסו אותם, הם במרתף מתחת למועדון נייט, הבחורים מחכים לפקודה שלך" אמר פייטרו

"אני יצא עכשיו, שלא יגעו בהם אני מטפל בזה" אמרתי.

הרוסים המזדיינים רצחו 2 מהמשפחה שלי, הם עשו לי טובה שרצחו את אבא שלי הייתי עושה את זה במוקדם או מאוחר אבל הם רצחו את קתרינה שלי, אחותי הקטנה.
רצחתי ממזמן את כל מי שהיה אחראי למוות של אחותי אבל אני לא יעצור אז שאני ימחק את הברטווה מהאדמה.

אחרי שרצחתי את סלבה-הקאפו של הברטווה, בנו הבכור סרגיי לקח את העסקים שלו.
אני יהרוג את המזדיין הקטן הזה כמו שהרגתי את אביו.

"פייטרו, תשאר כאן ותשמור על ארבל" אמרתי
"מה? אני מפספס את כל הכייף? אני לא בייביסיטר" ענה

"שמעת מה אמרתי?" עניתי בזעם
פייטרו עלה לקומה למעלה לכיוון החדר של ארבל.
יצאתי מהבית והלכתי לכיוון המכונית.

אנה-
קול העיר אותי משנתי, זה היה פייטרו שנכנס לחדרי
"היי אנה רוצה ללכת לסיבוב באחוזה? " שאל
רציתי למען האמת, האחוזה ענקית, הרבה יותר מהבית של פרנקו מריה.

וגם אם אני יכיר את המקום טוב יותר אני יוכל למצוא דרך לברוח.
לברוח? לאן? אני לא יכולה לחזור למריה ומריו אחרי שאני יודעת שהם חטפו אותי ושיקרו לי.

אני יכולה לחזור לישראל, המשטרה שם בטח תעזור לי למצוא את משפחתי הביולוגית.

"כן" עניתי וירדתי מהמיטה הענקית.
אני ופייטרו יצאנו מהחדר ירדנו במדרגות והלכנו לכיוון היציאה אל החצר.

"פייטרו?"
הוא הסתובב אליי במבט שואל
"מה פאולו מתכוון לעשות איתי? למה הוא קנה דווקא אותי? " שאלתי

"הוא לא יפגע בך" ענה
"אבל-"  "אנה אני מבטיח לך שהוא לא יפגע בך, את בטוחה פה" הוא קטע אותי.

"אני רוצה לחזור לחדר" אמרתי והלכתי כמעט רצתי אל האחוזה.

אני שונאת להיות פה, אני אף פעם לא בבית. אני לא זוכרת את הבית שלי בכלל, אני שונאת את זה.

פאולו-
"אני שואל פעם אחרונה, מה התוכנית של סרגיי?" צעקתי בזעם וחתכתי את הזרת שלו שהצטרפה לרצפה ביחד עם האגודל והאצבע של המזדיין הוא צעק חזק ובכה כולו מכוסה דם ופניו מלאות בצלקות שגרמתי לו.

לסרגיי יש תוכנית גדולה יותר, הם גנבו כמות ממש קטנה של סמים. למה שיעשה את זה? למה שהם יסתכנו ככה בשביל כלום?

"אתה תגרום לי לשאול שוב?" שאלתי

" לא לא, גנבנ..ו את הסמי..ם כהס..חת דעת. אדון סרגיי מתכ..וון לגנוב חלק מהזונות של המועדונים שלכם ולמכ..ור אותם ב..סחר נשי..ם" אמר בגימגום

לעזאזל. הסתובבתי לאחור אל מאסימו הוא הנהן בהבנה והלך לשלוח חיילים להגן על המועדונים.

"זה הכל?" שאלתי "כ..כן" אמר פחד
לקחתי את האקדח מהחגורה וכיוונתי אותו אל ראשו ויריתי.

"תנקו פה" אמרתי לסלבטורה וקרלו שעמדו מאחוריי
עכשיו הגיע הזמן ללכת לבית אל הבחורה שלי.

אנה-
הייתי רעבה, מאוד. כבר ערב ולא אכלתי מהבוקר אבל לא יכולתי לאכול את האוכל הזה ולבקש מפאולו להזמין לי שוב אוכל לא בא בחשבון.

לא ראיתי את פאולו מהבוקר, הוא כנראה יצא, פייטרו הניח לי לנפשי כי אמרתי לו שאני רוצה לישון קצת. זה לא נכון, ישנתי הרבה אבל עכשיו יהיה לי זמן לנסות למצוא דרך לברוח.

יצאתי מחדרי והתקדמתי לכיוון המשרד של פאולו, לא הייתי פה אף פעם אבל ראיתי את פאולו נכנס ויוצא בבוקר.
בטוח יהיה שם מחשב או טלפון שאני יכולה להשתמש כדי להתקשר למשטרה.

נכנסתי למשרד, המשרד היה גדול ומסודר לא היה שם יותר מידי פריטים אבל כן היה מחשב על השידה.
פתחתי אותו, שיט צריך קוד.

סגרתי את המחשב וחיפשתי משהו אחר שיכול לעזור לי ופתאום שמתי לב שיש לו לוח עם מלא סכינים על הקיר.
לקחתי את האחת שנראתה הכי חדה, זה ברור שאני לא יכולה להילחם בפאולו הוא הרבה יותר גדול ממני אבל תמיד טוב שיהיה לי איך להגן על עצמי.

החזקתי את הסכין בהתלהבות ופחד בו זמנית.
"את יודעת להשתמש בסכין?" קול מחוספס הבהיל אותי, הסתובבתי וראיתי את פאולו עומד בכניסה.

"ל.. לא אבל אם תתקרב אני ינסה בפעם הראשונה" אמרתי וניסיתי להסוות את הפחד בקולי.

הוא גיכך והתקרב עוד צעד "אם את לא יודעת להשתמש בנשק אל תנסי להילחם איתו, זה יכול להיות יתרון ליריב שלך" אמר

"לא אכפת לי! לך מפה!" צעקתי
"את מסלקת אותי מהמשרד שלי ילדונת?" שאל בטון מפחיד

הוא התקרב אליי ובא לקחת את הסכין מידי, התנגדתי הוא לקח אותה תוך שנייה אחת.
שיט

"אני יכול ללמד אותך להילחם" אמר
"אתה יכול? " שאלתי בעיניים פעורות "כן" ענה

"למה שתעשה את זה? אם אני ישתמש בזה כדי לברוח? "  שאלתי

"גם אם תנסי לברוח, אמרתי לך אני תמיד ימצא אותך. את צריכה ללמוד להגן על עצמך, יש המון אנשים רעים בעולם הזה" אמר

הוא צוחק נכון?

"ללמוד להגן על עצמי ממי? ממך? כי כרגע אתה האדם היחיד שמהווה לי איום" עניתי

"אני לא יפגע בך" אמר

התעלמתי וניסיתי לצאת מהדלת אך הגוף הגדול שלו חסם אותי.

"יש מחר בערב אירוע שקשור לעבודה שלי, אני צריך לטפל בכמה דברים, תבואי איתי תוכלי להכיר כמה מהנשים של החיילים שלי" אמר

"לא, אני לא באה איתך לשום מקום" אמרתי ומייד התחרטתי, זה הזדמנות לנסות לברוח או למצוא אנשים שיעזרו לי לברוח.

"אם תבואי אני יראה לך את הספרייה באחוזה" אמר

ספרייה? אני מתה על ספרים. כל כך משעמם לי פה שכל מה שאני עושה זה רק לישון.

"יש לך ספרייה? " שאלתי "אף אחד באחוזה לא קורא ספרים אז אם תבואי איתי מחר כולה שלך" אמר

"אני יכולה לראות אותה? " שאלתי ובדיוק הבטן שלי קירקרה

"לא אכלת?" שאל בכעס "אכלתי בבוקר" עניתי

"בואי, נלך לאכול למטה תראי את הספרייה אחרי האוכל" אמר

"א..אתה יודע אני לא יכולה לאכול פה" אמרתי בגימגום

"אני יודע, המטבח כשר וגם התפריט כשר, את יכולה לאכול" אמר ויצא מהמשרד

כשר? הוא החליף את המטבח לכשר? בשבילי?

            *************************
הלכתי אחרי פאולו במסדרון עד שהגענו לדלת הוא פתח אותה עם מפתח ונתן לי להיכנס לפניו.

וואו

זה היה המקום הכי מרהיב וענק שראיתי, רצתי לכיוון ספרי הרומנטיקה והפנטזיה והעמסתי על ידי מלא

בזווית עיניי ראיתי את פאולו "אהבת? " שאל
"כן מאוד, תודה פאולו" אמרתי חייכתי לעברו הסתכלתי על עיניו השחורות

הוא היה הדבר הכי יפה שראיתי, נמשכתי אליו וזה הפחיד אותי

מעולם לא הייתי עם גבר, גברה מריה ואדון פרנקו אסרו עליי וגם יותר מיזה אני יהודייה אני לא רוצה להיות עם גבר נוצרי כשאני יגיע לישראל אני יוכל להתחתן ולהיות עם גבר יהודי שיאהב אותי.