פרק 43

415 46 165
                                    


נאיה

השמש היוקדת הקרינה על עייני וגרמה לי לצמצם בחוזקה, פקחתי את עייני מנסה להבין איפה אני עד שרוב הדברים חזרו אלי בבת אחת. טבעתי, נאצ'ו קפץ להציל אותי, כמעט מתנו. היינו שעות בתוך המים הקרים. אני מרגישה את הראש שלי בוער מהשילוב של האלכוהול וכל המים שנכנסו לגופי. ידיו של נאצ'ו כרוכות סביבי ועוטפות את גופי בחום, הרמתי את ראשי מבית החזה שלו ונעמדתי בשקט, מגלה שאני ללא בגדים מלבד תחתונים בדיוק כמוהו. הנחתי את ידיי על שדיי, מסובבת את ראשי ומוצאת את הבגדים שלנו תלויים בצד על אחד הענפים.

נגעתי בבגדים כשהאכזבה הכתה בי, הם עדיין רטובים. החול היה רטוב גם הוא, סימן שעדיין ירד פה גשם בדקות האחרונות. הזזתי את ידי אל חולצתו של נאצ'ו מגלה שהיא פחות רטובה, מעט לחה מהגשם אך יחסית יבשה. שמתי אותה עלי במהרה, זה היה עלי כמו שמלה בעקבות גודלה. הלכתי לפינה רחוקה מתיישבת על החול הרך ומביטה במים הצלולים. פאקינג לב ים. מישהו ימצא אותנו? אנחנו תקועים פה?.

למה הוא הציל אותי? הוא לא שונא אותי? ככה הוא טען לפחות שהוא.. פאק הנשיקה, הוא נישק אותי. 'אני אוהב אותך' קולו הדהד בראשי פתאום, הוא אמר לי שהוא אוהב אותי.

"מתי התעוררת תינוקת?" קולו הצרוד נשמע כאשר הוא מתיישב מאחורי ומצמיד אותי אל גופו. "לפני כמה דקות, למה קמת?" שאלתי בחזרה משעינה את ראשי אחורנית, נתמכת בשרירי גופו. "הרגשתי מוזר ואז קלטתי שאת לא איתי" השיב והמהמתי.

"למה שתית אתמול? הבטחת לי שלא תשתי יותר" טון מסוכן יצא מפיו, שאני אבין הוא עוד כועס עלי?. "אתה רציני איתי? למה שאני לא אשתה אחרי איך שהתנהגת" האשמתי אותו ונעמדתי בתסכול. "את נתת לי את המילה שלך נאיה" הוא נעמד גם כן, הוא עצבני. "גם אתה נתת לי את המילה שלך שאתה הולך לסיים את זה איתה, במקום זה מצאתי אותך מזיין אותה" צעקתי עליו לראשונה בויכוח, עומדת על שלי. לעזאזל אני גאה בעצמי.

"אל תרימי את הקול שלך עליי ואל תדברי ככה לידי נאיה" אמר בארס, מתקרב אלי באיום בעודי נרתעת מעט ולוקחת צעד אחורנית. "אתה מפחיד אותי" מלמלתי מורידה את ראשי מטה לאחר התבוננות של מאית שניה בעיניו האכזריות. "היא בהריון נאיה, דיאנה בהריון" פלט והרמתי את ראשי במהרה. מה הוא אמר עכשיו?. "זה התירוץ הכי טוב שמצאת נאצ'ו? הריון?" גיחכתי בזלזול מסרבת להאמין למשמע אוזניי. "אני באמת התכוונתי לסיים את זה ובמזל שמעתי שם שיחה שלה עם אמא שלה, אני לא משקר לך תינוקת".

התיישבתי על החול כשדמעות עולות לעייני, זה נגמר ולתמיד. אני לא רוצה שזה יגמר. "אני לא יכול לראות אותך בוכה תינוקת, בבקשה אל תרסקי לי את הלב ככה" התכופף לישיבת צפרדע מולי, מנגב את הדמעות שכיסו את פניי. "למה היית חייב להיות כזה מגעיל אלי" יבבתי, הלב שלי שבור. "הייתי בטוח שזה יהיה יותר טוב אם תשנאי אותי וככה תוכלי לעבור הלאה מהר יותר" השיב.

When she arrivedWhere stories live. Discover now