פרק 34

233 28 98
                                    

נאצ'ו

"נו כבר כמה זמן לוקח להן להתארגן" לוקאס המשיך להתלונן כפי שעשה בכל הרבע שעה האחרונות, כבר תשע ועשרים. אני פאקינג ארצח את נאיה. "לוקאס אם לא תסתום את הפה המזדיין שלך אני אסתים אותו עשית לי פאקינג חור בראש" סיננתי במבט רצחני והוא הרים את ידו כחף מפשע. "איך הסכמת לה לבוא בכלל? אם היפנים יגיעו?" המשיך לבלבל לי בפאקינג שכל. יישרתי אליו מבט כשקולו המתגלגל מצחוק נשמע. "היה משהו מצחיק במה שעשיתי?" שאלתי בזעם והוא נד בראשו, "מצחיקה אותי הסיטואציה שתתרחש פה עכשיו" החזיר מצביע עם מבטו אל עבר המדרגות, סובבתי את מבטי מרגיש את גופי מתקשח. פאקינג לא.

מיה ירדה לבושה בשמלת מיני צהובה, יכולתי להרגיש בנשימותיו העצבניות של אנזו, התבוננתי בנאיה יורדת אחריה. על גופה שמלה תכולה המזכירה את צבע עינייה, שמלה שבקושי מכסה פאקינג עור. שיערה הגלי נאסף בצורה מוברשת ונעלי עקבים לבנות שמתאמצות להפוך אותה לקצת פחות נמוכה. "פאקינג לא נאיה" שאגתי מרגיש את העצבים משתלטים על גופי, היא פאקינג רוצה לראות את השד, מה היא מנסה לעשות לעזאזל. עייני העגל הגדולות שלה הביטו בי בתמימות, פאקינג יפיפיה. "את לא יוצאת ככה" קול ארסי נפלט מפי. "היא יוצאת ככה" מיה התערבה והפנתי אליה את מבטי העויין. "אל תתערבי" סיננתי גורר את נאיה חזרה לחדרה. "נו באמת שוב נתעכב" שמעתי את לוקאס ממלמל. "פאקינג שתוק" צעקתי, אני עומד לאבד את זה.

"תחליפי את זה אני מתעכב פה" גלגלתי את עייני, "אבל אני אוהבת את זה" התבוננה בעצמה במראה. "בכל תמונה שהייתה שלך ושל דיאנה של פפארצי היא לבשה דברים יותר גרועים" נאנחה. "את זה לא דיאנה, את תלבשי את זה רק שאני אהיה מעלייך במיטה אני מובן?" שאלתי בזעם והיא השתתקה, מהנהנת במהירות ופותחת את הארון. ידה שלפה מתוך הארון שמלת מיני לבנה עם ריצ'רץ' נוצץ לאורך כל הגב. "זה בסדר?" שאלה בתמימות והנהנתי באישור. היא פשטה מגופה את השמלה התכולה, אני פאקינג אשרוף אותה. הבטתי בחזה שלה ניצב מולי בעצבים. "למה היית בלי פאקינג חזיה?" שאלתי כשרגלי רועדת, "זה לא התאים לשמלה" מלמלה והבטתי בה במבט מאיים. "חזיה נאיה" שאגתי והיא לבשה בזריזות את החזיה והשמלה.

"את לא יוצאת מטר מהשטח של המצלמות, תזהרי ממני לקרב צ'ייסר אחד מזויין לפה שלך אני נשבע שאת תצטערי על זה אם זה יקרה" איימתי כשעמדנו בפתח המועדון. היא הנהנה עולה על קצות אצבעותיה, רכנתי לעברה נושק לשפתיה, מתעלם מהמבטים המופתעים שסורקים את הקאפו מנשק מישהי אחרת שהיא לא דיאנה. "בואי כבר" מיה צווחה בקולה המעצבן ומשכה את נאיה פנימה. "תתקשר אל הרוסים" זרקתי לעבר אנזו כשנכנסו אל המשרד. "מה אתה תגיד לו?" לוקאס שאל ומשכתי בכתפיי. "אנחנו צריכים למצוא את ההורים המזויינים של נאיה כדי לוודא שהעשרה מיליון שנמסור לו חוזרים אלינו. המודיעין שלנו עוד לא איתר אותם?" שאלתי ולוקאס נד בראשו.

When she arrivedWhere stories live. Discover now