בחרתי לפתוח בסיפור חדש, חלק חדש, התחלה חדשה. העלתי את הפרק הראשון מוקדם כי התגעגעתי אליכן כל-כך ולא יכולתי להתאפק. אני מקווה שתאהבו, אוהבת ותהנו.❤️
-
״אני לא צריך מסיבת שיחרור.״ סירבתי בפעם המאה לעידן, חבר הילדות שלי מאז ומתמיד.
״מה אכפת לך שנצא פעם אחת, עם סיבה ולא סתם בשביל לדפוק את הראש או בחורות?״ הוא ניסה את מזלו שוב פעם ולא הייתה לי באמת סיבה להתנגדות. אין לי משהו מיוחד לעשות ויהיה נחמד שניפגש כל החברים מהתיכון וכמה מהצבא בשביל לשתות ולהנות.
״אני הפסקתי לשתות בכל מקרה.״ הורדתי מעליי את החולצה הלבנה, והדלקתי מזגן. התגעגעתי לחוש קור.
״אתה צוחק עליי, נכון? אתה באמת מחזיק מעמד?״ הוא קימט את מצחו והנהנתי לעברו, מניח את הפלאפון שלי בתוך המטען.
״אז אתה לא תשתה, אבל אנחנו יוצאים הלילה.״ הוא המשיך לשכנע אותי, ״אתה חייב להשתחרר. כמה זמן לא יצאנו כולם ביחד?״ הוא הרים את ידיו לצורך המחשה של ה-׳כולם ביחד׳ שלו.
״בסדר.״ נאנחתי וחיוך ניצחון עלה על פניו. ״בשמונה לאסוף אותך?״ שאלתי מוציא את הבגדים שלי שהחזרתי מהצבא היום לתוך סל הכביסה ששהה בחדר.
״לא, יודע מה? אני אאסוף אותך-״ הוא התחיל לומר אך קטעתי אותו לפני שימשיך,
״אבל אני לא שותה.״ אמרתי בקשיחות והוא התרומם, מגלגל את עיניו. יותר הגיוני שאני אנהג מאשר הוא, כי כמו שאני מכיר את עידן הוא ישתה הרבה הלילה.
״-בתשע.״ הוא סיים את המשפט שלו והביט בי במבט כעוס. ״זה עוד שעה, תהיה מוכן.״ הוא יצא מהחדר שלי והשאיר אחריו את הדלת פתוחה, אני שונא שהוא עושה את זה.
נאנחתי וסגרתי את הדלת, נעמד מול הארון שלי ושולף בוקסר. לאחר מכן הלכתי למקלחת וניקיתי מעצמי את כל האבק שהצטבר על גופי. שירתתי שלוש שנים בגבעתי, והבסיס שלי היה בחור מלא חול ואבק ושמש, הרבה שמש. אני חושב שגם שבוע באילת לא יעשה אותי כזה שזוף כמו שהייה בבסיס שלי יום אחד. השמש הייתה חזקה שם יותר מידי לפעמים שהייתי מת להעיף מעליי את המדים ולקפוץ לתוך גיגית מים של בדואים.
השלוש שנים האלה עברו לי בטיסה, ושמרתי על קשר עם כל החברים שלי ואפילו איתמר ואני השלמנו. זה היה מוזר בהתחלה, אבל שמחתי לפחות שעד עכשיו הוא לא יודע שעשיתי סקס עם אחותו הקטנה, ושהוא לא ידע גם שהייתי הראשון שלה. זה מוזר לשמוע אותו מדבר עלייה, אבל התרגלתי למצב. יש לה חבר כבר שנתיים, וזה רווח לי שהיא התקדמה הלאה- מה שאני לא ממש הצלחתי לעשות.
YOU ARE READING
כל מה שהשתנה
ChickLitעונה שנייה לסיפור "כמו אחות קטנה". לאחר שלוש שנים שבהם תום וירדן כמעט ולא נפגשו, תום מגיע למסיבת יום הולדת התשע עשרה של ירדן. עם הזמן הדברים מתגלגלים כשתום מגלה שירדן היא לא אותה ירדן הקטנה שנהג לשמור ולהגן עלייה מכל דבר. היא כבר לא החברה שלו והיא...