״ממש לא! נכון לא?״ קולה של ירדן נשמע כשחזרתי לבפנים. היא ישבה בחיקו של עמית שמסביבם מספר חברים והמוזיקה התחלפה למוזיקה שקטה ונעימה.
״אתה בטוח שאתה לא החשפן?״ אותה אחת שפתחה לי את הדלת נעמדה ליידי בשילוב ידײם כשהיא מביטה לאותו כיוון שאני הבטתי. אני בטוח שההבדל היחיד בהסתכלות שלנו זה שאני מסתכל עליהם בכאב והיא בהערצה.
״מאה אחוז.״ עניתי באנחה, מפנה את מבטי אל כיוונה.
״צריך משהו שיציל את השעמום שלי.״ היא גילגלה עיניים והסתכלה עליי גם. ״זה לא רק אני שמשעמם לה, נכון? אני פשוט לא אוהבת את כל המסיבות האלה וזה הגיוני, לא?״ היא שאלה במהירות וגיחכתי.
״כן, זה נורמלי.״ היא חייכה אליי חיוך קטן ועינייה החומות שהבחנתי ביופי שלהם רק עכשיו ניצנצו.
״און.״ היא הציגה את עצמה ובפעם השנייה נתקלתי בשם שלא שמעתי כמעט בחיים על בת.
״און?״ שאלתי בבילבול, ״מה זה אומר בכלל?״ הוספתי חיוך בשביל שלא תבין את התיסבוך שאני אוכל על השם שלה. ״מצטער על הבקיעות הגרועה שלי בשמות.״
״זה בסדר,״ היא חייכה ומעט שיער שהסתיר לה, היא הזיזה אל מאחורי האוזן בביטחון. ״ההורים שלי היו בסין כשאימא שלי הייתה בהריון, מפה לשם המיילדת שלה הציעה לה את השם הזה, אתה מכיר את האמונה שהשם שלך מייצג את מי שאתה?״ היא שאלה והנהנתי בהקשבה,
״זה סתם בילבולי שכל, זה לא אמיתי.״
״את נשמעת ממורמרת, מה השם שלך אומר?״ שאלתי וחייכתי לנוכח העצבנות שלה במשפט הקודם.
״אז זה אומר בסינית שלום, שקט ושלווה. עכשיו אני אף אחד מהדברים האלה. אני היפראקטיבית ואני לא יכולה לשבת שנייה בשקט ואני שונאת שלווה.״ היא אמרה וצחקתי כשהיא זעמה על החטיף המסכן.
״איך אפשר לשנוא שלווה? זה היה הדבר הכי טעים שאכלתי כשהייתי ילד.״ אמרתי ונזכרתי בחטיף שהיה מתמוסס בפה ואיך שאני ואיתמר היינו "שותים" את החטיף מהשקית.
״אתה צוחק עליי? זה אפילו לא נראה טעים.״
״טעמת פעם?״ שאלתי כשהבנתי שהיא באמת לא אוהבת את זה.
״טוב, לא בדיוק...״ היא נשכה את שפתייה וכשהבטתי בה היא משכה אותן לחיוך, ״אני לא נפתחת לדברים שאני לא מכירה אבל פשוט מתאים לי לשנוא את זה!״ היא הסבירה את עצמה והנהנתי,
״מה שתגידי, אני חייב להשיג לך את זה רק בשביל שתרגישי טעם מגן עדן.״ אמרתי וטיפה נסחפתי בתיאור למרות שאני יכול להישבע שזה אחד הדברים הטעימים שאכלתי.
•••
בבוקר שלמחרת התעוררתי בשעה אחד בצהריים עירני מתמיד. עמדתי במטבח והחלטתי להכין לעצמי איזה ארוחת בוקר נחמדה ובריאה ואולי להתחיל להרגיל אוכל בריא אל תוך השגרה שלי. הוספתי את חתיכות העגבנייה אל תוך הקערה, וניתקתי את הטוסטר מהחשמל.
עירבבתי את סלט הירקות והוצאתי גם גבינה לבנה למרוח על הלחם הקלוי.
YOU ARE READING
כל מה שהשתנה
ChickLitעונה שנייה לסיפור "כמו אחות קטנה". לאחר שלוש שנים שבהם תום וירדן כמעט ולא נפגשו, תום מגיע למסיבת יום הולדת התשע עשרה של ירדן. עם הזמן הדברים מתגלגלים כשתום מגלה שירדן היא לא אותה ירדן הקטנה שנהג לשמור ולהגן עלייה מכל דבר. היא כבר לא החברה שלו והיא...