פרק 22

14.1K 644 167
                                    

הודעה חשובה בסוף הפרק. תהנו💗

שכבתי במיטה החדשה שלי, בחדר החדש שלי בתוך הדירה החדשה שלי. ידיי הונחו מאחורי ראשי ומבטי שהה על התקרה. חלק קטן מהארגזים עדיין ארוז עם כל התוכן שעוד לא נפרק וחלק גדול מהם כבר מונח בארונות או מפוזר במקומות שונים בבית. המזל הוא שהדירה הזו נמכרה מרוהטת. לא הייתי צריך לבזבז יותר מידי כסף עלייה ומסתבר שבעל הדירה הכיר את ניצן מהטיפולים שעברה בעקבות ההפלה, ככה שהוא התחשב בנו והיה בטוח שאני חבר שלה והפלנו את הילד בגלל המצב הכלכלי שלנו. אפילו לאחר שניצן פעלה עם הטוּב לב שלה וסיפרה לו שאנחנו בסך-הכל אחים, הוא נשאר בשלו ונתן לנו את הדירה במחיר זול בכל חודש.
חוץ מהטלוויזיה בסלון וצבען של הקירות  ועוד פריטים שוליים - לא החלפנו כלום יותר מידי. ביום שני הלכנו שנינו לקניות לבית וקנינו ביחד טלוויזיה של 48 אינץ׳ שהייתה במבצע ושל חברה יחסית מוכרת ומוצלחת ואת כל קירות הבית צבענו בלבן נקי וחדש. החדרים באו רק עם שידות וזוג ארונות לבנים שנראו חדשים אז שנינו קנינו רק מיטות זוגיות חדשות שעלו קצת מעבר למה ששנינו ציפינו וניצן קנתה שידת איפור שאמרה שהיא ''חייבת, חייבת חייבת!'', אבל זרמנו עם זה ונתנו לעצמנו לבזבז את הכסף על דברים הכרחיים. אם כבר בית חדש אז שיהיה.

״תום, יש לנו אורחים!״ קולה של ניצן קרא לי מחוץ לחדר והתרוממתי באיטיות. אני עייף ובא לי לישון אבל עד עכשיו השינה לא הגיעה אליי. אני רוצה להיכנס להתקלח כי חם לי אחושמרמוטה אבל עד עכשיו לא היה לי כוח לקום מהמיטה הנוחה והחדשה שלי.

יצאתי מהחדרי אל עבר הסלון. מפריד בין החדר שלי ושל ניצן חדר השירותים והמקלחת, ובשביל להגיע אל הסלון יש מסדרון רחב עם תמונה ארוכה ויפה ששנינו קנינו, של העיר ניו-יורק. אין פוקוס בתמונה ומצולמים בה מלא אנשים ומכוניות מתרוצצים במהירות, ככה שכל התמונה כמעט מטושטשת אך ברורה. היא בשחור לבן וחוץ ממוניות צהובות אין מבע בתמונה וזה אבסורדי כי היא מלאה בחיים על אף שהיא כמעט ללא צבעוניות. אני חייב לציין שהסלון שלנו מעוצב יפה יחסית לדירה שאין באפשרותנו מספיק בשביל לממן אותה, ואני מודה לאלוקים שיש לנו את סבא שלנו שעוזר לנו בכל מה שנדרש בשביל שנצליח. הוא עוזר לנו בתשלומים של הדירה בזמן שאני וניצן נקנה את המצרכים שנצטרך ונבצע את שאר הקניות לבית. ניצן מצאה עבודה והיא בתהליכים לקבל את התפקיד שהיה לה בצבא לפני שהיא נכנסה להריון ואני מיד אחרי שאשלים את היחידות שחסרות לי על מנת לקבל תעודת בגרות מלאה; אתחיל לחפש עבודה רצינית שבה אוכל להרוויח משכורת טובה.

״אהלן בחור.״ דמותו של איתמר הופיעה מולי וחיוך רחב היה פרוש על פניו.

״מה אתה כל-כך מאושר?״ שאלתי, מחזיר לו את הכיף שביקש כשידו הושטה לפניי. ״מה קורה?״ שאלתי את ירדן שעמדה עם ניצן והיא הנהנה לעברי בחיוך קטן ומנומס.

כל מה שהשתנהWhere stories live. Discover now