כל מה שהשתנה

פרק 21

טוב הפרק הזה הוא בזכות cutelior שהביאה לי את הרעיון ובזכות הרעיון ככה קיבלתן תצפית עצומה ופרק ענק לעבר של תום וליאן. קריאה מהנה יפיופות. 💓

עבר

שכבנו שנינו על המיטה כשאני מעביר את היד שלי בתנועות איטיות ועדינות על זרועה. מהשיער שלה נדף ריח הכרמל שכל-כך אהבתי בגללה. אפפה אותנו תחושה של רוגע ואהבה. יכולתי לחיות בשביל הרגעים האלה. תמיד שאנחנו שוכבים ככה אני מת להקפיא את הזמן. להישאר רק אני והיא, בלי הפרעות של אף אחד מבחוץ. היא חיזקה את השמיכה סביב גופה העירום והביטה בי,

״אני שמחה שהכרתי אותך.״ היא לחשה בשקט וחייכתי אלייה, מסיט את השיער שמעט נפל על פנייה בעדינות.

״תאמיני לי שאני יותר.״ אמרתי בשקט והיא חייכה בעדינות, נושקת לפי ברכות המתאימה לה.

״היית מאמין?״ היא הביטה לידנו המשולבות, ״שנהיה ביחד ככה?״ היא הרימה את עינייה החומות לעברי ובקושי הצלחתי לנתק את מבטי מהן.

״בחיים לא.״ עניתי בכנות והיא חייכה חיוך יודע דבר, ״אבל תראי אותנו עכשיו. זה לא מתאים לי לצאת עם בחורות כמוך, ועוד בכלל שהן שנה מעליי. אני יותר בקטע של מתחת.״ צחקתח והיא הכתנ את כתפי בעדינות כשאני צוחק. ״חצי שנה בעוד יומיים, היית מאמינה?״ שאלתי בחוסר אמון. חצי שנה של מערכת יחסים ביני לבין הילדה הכי מלאת ביטחון עצמי בשכבה או בעולם. בתחילת שנה שרק הגענו מהחטיבות לא יכולתי להסתכל עלייה. היה משהו בבלונד המוחצן שלה ובהליכה שגרמו לי לקלל בכל פעם שהיא עברה לידי. אבל כשהיא התחילה להסתובב עם חברים שלנ וחברים מהכיתה שלי זה כבר היה בלתי נמנע. אז דיברנו בהפסקות קצת ומשם זה גלש לפלאפון, הכרתי אותה והיא אותי. ידעה הכל בעל פה. יום אחד ביום הולדת של מאור פשוט נישקתי אותה. בלי לתת לה לחשוב פעמיים. ומאז אנחנו חצי שנה ביחד, החצי שנה הכי טובה שעברה עליי.

״מה עם איתמר?״ היא שאלה כהשנאה מתפרצת בשקט ובאיטיות בלשונה.

״אנחנו עדיין לא מדברים. אבל בעיה שלו, אם הוא רב איתי בגלל בחורה הוא כנראה לא באמת חבר.״ עניתי את האמת הכואבת. איתמר הוא החבר הכי טוב שלי מאז שאני זוכר את עצמי. הוא תמיד פירגן לי ועזר לי ולהפך, וכשהוא לא קיבל את האהבה שלי כלפיי ליאן זה לא הפריע לי בהתחלה. אך ברגע שהוא אמר לי שהיא הולכת ומתחילה עם בנים אחרים, הולכת ומתנשקת עם ילדים ספציפיים ואחר כך אומרת שהיא אוהבת אותי זה כבר חצה את הגבול. אף אחד לא ידבר על הבחורה שאני אוהב בצורה הזו ויסיט אותה ממני. אז רבנו. ואי ואי... חתיכת ריב זה היה. איתמר צעק ואמר שאני עיוור ושהיא רק משחקת בי ואני בתגובה צעקתי בחזרה ואמרתי שהוא סתם מקנא ומסכסך כי הוא לא סובל אותה כבר מתחילת השנה. וכבר חמישה חודשים וארבעה ימים שאנחנו לא מדברים או מחליפים מבטים. אני אשקר אם אגיד שהוא לא חסר לי כי הוא כן. הוא החבר הכי טוב שלי והיה כמו אח שלי, אבל אם הוא לא מסוגל לפרגן לי ולשמוח בשבילי כנראה שהוא לא באמת מסוגל להיות אחד כזה.