״ההפסקה נגמרה, תחזרי לעבודה און.״ גבר בשנות הארבעים לחייו התגלה לפניי, מסתבר שהוא הבוס של און. ישבנו בערך שעה וחצי ודיברנו ללא הפסקה.
״אני מסיימת את הסיגריה ונכנסת.״ היא ענתה לו והוא הנהן כאישור. אחד הדברים שמגעילים אותי בבנות זה העובדה שהן מעשנות. אין דרך יפה ונשית להחזיק סיגריה, וחבל על הריאות שלכן. דיברתי עם און לגבי זה והיא אמרה בפירוש אין מצב שתפסיק לא משנה מה יקרה ומה יציעו לה.
״אני אלך לחפש את החברים שלי בנתיים, עד שאנחנו ביחד דפקתי להם נטישה.״ הודעתי לה, לאחר שכיבתה את בדל הסיגריה באמצעות הסניקרס שלה ותפסה את עמדתה
מאחורי הבר.
״תשתדל לחזור אליי חי, אה?״ היא חייכה חיוך פלרטטני והחזרתי לה אחד כזה. הסתובבתי והתקדמתי לעבר מקום הישיבה של חברים שלי, שישבו באזור הספות העגולות איפה ששקט מעט יותר.
במקום לגלות את חברים שלי בספה שעלייה ישבנו, גיליתי דמות מוכרת הרבה יותר מכל אחת אחרת. ״דני.״ קראתי בכינוי הישן שהדבקתי לה ולא יכולתי לשחרר אותו- גם אחרי שלוש שנים.
״תום.״ היא קראה בהפתעה, כמו בפעמים האחרונות שהיא ראתה אותי אך לא הייתה נראית מופתעת לגמרי, כאילו ציפתה לראות אותי הערב.
״מה את עושה פה?״ שאלתי כשראיתי רק את ירדן יושבת ורגלייה צמודות לגופה כשהיא נשענת על גב הספה וכוס אלכוהול מונחת על השולחן שמלפנייה.
היא הרימה את ראשה לכיווני ועינייה ניצנצו בתאורה, ״חושבת.״ היא ענתה בקצרה ולא יכולתי לשלוט בהרגל הישן שלי לדעת הכל לגבייה. ״על מה?״ התיישבתי לידה, סורק את תווי פנייה. היא מאופרת יותר משהתאפרה בעבר, ולבושה אחרת ממה שהייתה מתלבשת. היא לבשה אוברול שחור ופשוט עם רוכסן באמצע ונעליי עקב, שהופתעתי שהיא לא נופלת מהם.
״אני חושבת שהספיקה לך שיחת נפש חופרת עם און, אתה לא צריך עוד אחת.״ זיק של שמחה צץ בליבי, כשהאמנתי שיש אולי קנאה בדברייה שכנראה ניסו לעקוץ.
״תאמיני לי שבכל מה שקשור אלייך, מצידי לבזבז את כל החיים שלי.״ עניתי במילמול שקט, והבטתי בה כשהיא הפנתה במהרה את ראשה לכיווני. הייתי בטוח שבגלל המוזיקה היא לא תשמע אפילו שהאזור שבו היא ישבה היה בו רעש מזערי מהרעש.
״נפרדנו מלפני שלוש שנים תום, אתה לא חושב שהגיע הזמן שתתקדם הלאה?״ היא הפתיעה אותי בשאלתה הכנה שלמרבה הפלא וההבדל מהפעם האחרונה שדיברנו, היא לא נבעה בהתנשאות או בעוקצניות ונזכרתי בירדן של פעם שלא הסתירה שום דבר ממה שחשבה ונשארה כזו.
״אני מתפלל שהוא יגיע.״ אין לי מה להפסיד פה, אז כבר אין לי בעיה לומר הכל לירדן בלי פילטרים והאמת שזה כבר נמאס. השיחה אמורה להגיע והיא תצטרך להתמודד שאני הולך לחזור לחיים שלה עכשיו שאני יכבר לא בצבא וגם אחיה לא.
״אם אתה לא עוזר לעצמך אף אחד לא יעזור לך.״ כוסעמק, כמה ששנאתי את המשפט הזה שהיא הייתה אומרת אותו וכמה שאהבתי. כשהוא לטובתי אני יכול להעריץ אותה על כך שהיא אומרת אותו, וכשהוא לרעתי בדיוק ההפך.
״ירדן, את יודעת שזה סתם זיוני מוח. נראה לך שאחרי שלוש שנים לא הייתי רוצה לשכוח כל דבר שקשור אלייך? זה תקופת זמן יותר ארוכה ממה שהיינו ביחד ועדיין הייתי נזכר בך שדברים קטנים היו מזכירים אותך.״ היא חושבת שטוב לי לאהוב אותה? שטוב לי לראות איך היא על טיל מתקדמת הלאה שאני זוחל?
״ציפיתי תמיד שזה יהיה הפוך... אתה זה שיתקדם ראשון ואני זו שתתקע מאחור.״
״החיים לא תמיד מה שאנחנו מצפים שיהיו, לא ככה?״ הגיע הזמן שלי גם לומר משפט חכם וצודק. ״עזבי אותנו עכשיו, על מה חשבת מקודם?״ שיניתי נושא כשהבנתי שאנחנו יכולים לדבר על זה עד הבוקר בלי להתקדם לשום מקום ולהבין אחד את השנייה מה שאף-פעם לא קרה במערכת היחסים שלנו. תמיד הבנו ותמיד עזרנו אחד לשני, ועכשיו אני מרגיש כאילו ירדן מתחרטת שחזרתי לחיים שלה.
״על זה שאם אתה רוצה להתקדם הלאה, אל תתקדם עם און.״ היא אמרה והסתכלתי עלייה בהפתעה שצל של חיוך על פנײ.
״את מקנאה?״ שאלתי בגיחוך, אולי הגיע הזמן להפסיק לרצות את ירדן ולחזור לעיניינים; להיות אותו ילד טיפש וחרמן, שבנות זה הדבר היחידי בראש שלו אחרי חברים ושתייה, זה עוד סטוצים מזדמנים ואולי אפילו להיות אותו אחד שכבש את ירדן מלפני שלוש שנים.
״יש לי חבר.״ היא שלפה את הקלף הזה בכוונה,
״חבר זה לא קיר, תום אליהו נעים להכיר.״ צחקתי והיא ניסתה להסתיר את החיוך שלה.
״חזרנו לתיכון, תום?״ היא שאלה בהתגרות וחייכתי אלייה חיוך ילדותי. ״למה לא?״ עניתי והיא גילגלה את עינייה.
״בקיצור, היא לא החלטתית והיא תעדיף אותך על בנים אחרים ומניסיון אני יודעת שאתה שונא את זה, אז לא כדאי לך להיכנס לזה.״ היא סיפרה כשהיא חוזרת לנושא עליו דיברנו ממקודם.
״אני עדיין מנסה להבין למה אכפת לך.״ אמרתי את התעלומה שריחפה בראשי בקול, אולי אשיג תשובה.
•••••••••••••
חרא בפרק המעצבן הזה. רציתן ירדן- קיבלתן. לי ירדן עולה על העצבים ואני לא מבינה למה תום ממשיך לרדוף אחרייה, כאילו אחי חלאס היא מתה שתעוף והיא עוד אומרת לך את זה אז למה אתה נשאר??
ממש מצטערת שלקח הרבה זמן, הפרק הזהב והפרק הבא הם פרקי פיצוי ובכוונה ירדן שם.
מקווה שאהבתן.💖
YOU ARE READING
כל מה שהשתנה
ChickLitעונה שנייה לסיפור "כמו אחות קטנה". לאחר שלוש שנים שבהם תום וירדן כמעט ולא נפגשו, תום מגיע למסיבת יום הולדת התשע עשרה של ירדן. עם הזמן הדברים מתגלגלים כשתום מגלה שירדן היא לא אותה ירדן הקטנה שנהג לשמור ולהגן עלייה מכל דבר. היא כבר לא החברה שלו והיא...
