כל מה שהשתנה

פרק 12

טרקתי את דלת המכונית במהירות ונכנסתי דרך שער בית-החולים בריצה.

״אדוני, אתה צריך לעבור בדיקה.״ המאבטח אמר לי בזמן שניסיתי לעקוף גברת זקנה שעיכבה אותי.

״תעביר עליי את הזין הזה מהר, אין לי זמן.״ עניתי בחוצפה ובלחץ. אני לא יודע לאן אני אמור ללכת אבל אני רק רוצה להיכנס לבית-חולים לגמריי ומשם להבין על מה כל המהומה. זכיתי לגילגול עיניים מצידו, כשהוא מהנהן בראשי ונותן לי להיכנס לאחר ש׳בדק אותי׳. 

רציתי לכיוון הפתח של בית-החולים, מגלה שם את ירדן שעומדת ומחכה לי, שהיא לא מפסיקה לזוז בלחץ אטומי. ״דני!״ צעקתי והיא הביטה לעברי, שעינייה נפוחות מדמעות ואגודלה בפייה, כוססת ציפורניים מלחץ. היא רצה אליי וחיבקה אותי כל-כך חזק שהייתי בטוח שהיא תשבר מהכוח שהיא מפגינה כרגע. חיבקתי אותה בחזרה בזמן שהיא מתייפחת על חזהי.

״הכל בסדר ירדן, אני פה. תרגעי.״ ליטפתי את גבה קלות, כשניסיתי להרגיע אותה ובעצם את עצמי. למה היא בוכה בהיסטריה כזו? מה קרה?

״תחבק אותי, בבקשה תום.״ היא לחשה והידקתי את החיבוק שלי עלייה. ״כל מה שתבקשי, ילדונת.״ מילמלתי ונשקתי לראשה, מופתע לדעת שאפילו החיבוק העצוב הזה מצליח להוריד מהלחץ ששרה בי בזמן שרק נכנסתי לכאן.
לאחר מספר דקות ששנינו שרויים בחיבוק הזה, שהצליח להרגיע את ירדן לפי נשימותייה שחזרו לקצב רגיל וחוץ ממשיכות אף היא הייתה שקטה והפסיקה לבכות.

כשהרגשתי בטוח יותר, הרחקתי את ראשה מחזי ואחזתי בידייה בלחייה, מלטף אותם עם אגודליי. ״שתרגישי מוכנה לספר לי מה קרה, תספרי לי אוקיי?״ שאלתי והיא הנהנה. הנחתי נשיקה ארוכה ומרגישה על קודקוד ראשה והרגשתי איך הדמעות שלה מתחדשות.

״היי, דני.״ קראתי כשהיא הרימה את ידה וניגבה את הדמעה שזלגה לה. ״אני פה, אני איתך.״ השתדלתי להרגיע אותה כמה שיותר. אני מת מסקרנות, מלחץ ומפחד ורוצה לדעת כבר מה קרה שירדן מגיבה בצורה כזו אך אני לא אדחוק בה. היא נראית לי עכשיו כאילו אין דבר בעולם שהיא זקוקה לו חוץ מהחיבוק שלי ואני מתכוון למלא את המטלה שלי עד הסוף; לחבק אותה עד שתרגע ותרגיש בטוחה מספיק.

״א-אפשר שנשב על הספסל?״ היא שאלה והצביעה בעינייה על ספסל שהוצב לשמאלנו. היא הובילה את שנינו אליו והניחה את כף ידה בידי כשהתיישבנו. ״אבא שלי התאבד.״ היא אמרה לפתע במהירות אטומית. בלי התראה לפני, סיפור מקדים או כל דבר אחר. היא פשוט הנחיתה את זה עליי והרגשתי שהלב שלי צונח.

״מה?״ קראתי בבהלה, ״מה זאת אומרת התאבד? מתי?״

״לפני רבע שעה קבעו את המוות שלו. ניסו להציל אותו עכשיו״ היא ניסתה להמשיך לדבר אבל נקטעה בגלל הבכי שלו. ״הוא התאבד. תום, אבא שלי מת.״ היא יבבה והביטה בי והרגשתי את ליבי נשבר ביחד עם נשמתה. כאב לי על המוות של אבא שלה. בכל זאת הכרתי אותו גם בתור הבחור שהיה לפני שהתדרדר לאלכוהול בצורה מוגזמת. ״הוא ניסה לשקם את עצמו. ניסיתי לדבר איתו לפני חמש חודשים, שגיליתי שאישתו בהריון.״ היא עצרה כדי להרגיע את הבכי שלה שהתחזק.