מה. איפה אני נמצאת? לא סבלתי מספיק?
אה אני נמצאת במיטה שלי. הכל בסדר.
מה זה הרעש הזה? הסתובבתי לצד השני של המיטה. צורחת. למה צורחת? אולי בגלל שכרגע ראיתי את מיכאל ישן לידי?!
טוב הוא כבר לא ישן מהנקודה הזאת.
"עדן? מה קרה?!" הוא קם במהירות להגן עליי.."כלום כלום,רק תזכיר לי..איך הגעת לפה? הספה שלנו היא מאוד נוחה. באמת. אולי פשוט לא הצלחת לישון בגלל היותך ילד 'נהדר',שמעיר אנשים כשהם רק רוצים לישון,כאילו,מי עושה דברים כאלו?!"
הוא הסתובב לצד השני של המיטה ואמר:
"עדן תני לי לישון,לא מספיק רצתי אחרייך בגשם היום רק בשביל שתסכימי לעזור לעולם לא להיחרב?" מה הוא אמר עכשיו? לא אני לא מבינה. חוצפן! דחפתי אותו עם הרגליים מחוץ למיטה. הוא נפל בקול חבטה. "אח! מה את עושה משוגעת?!" מה אני עושה? "מיכאל תן לי לישון,לא מספיק גילית לי שאני מלאכית,שהעולם הולך להיחרב ושאני אחראית לביטחונם של ביליוני אנשים?"
הוא בהתגוננות נכנס למיטה.
טוב אני חוזרת לישון. ולא אכפת לי שהוא ישן לצידי..
***
מה זה.
לא.
לא זה לא קורה לי.
"אממ..מיכאל לא נראה לך שקצת הגזמת?"
מיכאל התפרש על כל המיטה. יד אחת על הכרית שלו והשנייה על הפנים שלי. רגל אחת שלו חצי מקופלת והשנייה על הרגליים שלי. אה ובתגובה קיבלתי רק נחירות.
"אני אסכים לישון נורמלי רק אם תעזרי לכולם" הוא אמר ישנוני.
"בסדר,בסדר רק תן לי לישון אפילו לא עברה חצי שעה..." הרגשתי את העיניים שלי נעצמות. בשלב הזה יכולתי להבטיח כל דבר בשביל שינה הגונה.
***
"אה עדן לא נראה לך שקצת הגזמת?"
מה עכשיו...
אוי לא.
"אני ממש לא התכוונתי שזה יקרה!" אמרתי בהתגוננות. "טוב את יכולה לשחרר את החיבוק שלך ממני"
זה כל-כך מביך.. אני לא חיבקתי אותו זה קרה באמצע השינה!
טוב אין ספק שהגיע הזמן להתעורר..
קמתי מהמיטה,מנערת את מיכאל המסכן.
"עדן דיי עם זה.." הוא אמר ישנוני.
"אני צריכה להציל את העולם"
"טוב תצילי את העולם אחרי שאני אשן קצת"
לא מאמינה למה שהוא אומר,החלטתי לגרום לו להתעורר. "מיכאל..סתם שאלה..מה זאת הזכוכית השחורה הזאת? קסם אפל כולשהו? לא,כי חשבתי להעתיק מהיפהפייה הנרדמת ולהרדים אותך לכמה שנים.."
"בסדר,בסדר שיגעת לי ת'שכל עדן,אני קם"
מה.
לא חשבתי שזה יעבוד.
אבל בסדר.
***
"והנה אני נמצאת בניו יורק הלבנה אשר בנוייה מענני צמר גפן רטובים מהגשם,מזל,שיש לי מגפיים" אמרתי.
"את באמת נשמעת כמו מסוממת" הוא אמר.
טוב. זה באמת מאוד נחמד לשמוע..
"איך אנחנו לא נופלים מה..אה קסם בטח.."
"האמת היא שלא,העננים פשוט ממש ממש דחוסים. לא קסם אלא מדע"
אוקיי. קסם ומדע משתלבים בעולם אחד..
הלכתי בשדרה הראשית..
'הבר של עומר'
"למה השמות פה כלכך..ישראליים?" שאלתי בעודי נכנסת לבר. "אנחנו נמצאים מעל התחום של ישראל. במדינות אחרות זה אותו דבר-אנשים מנהלים עסקים גם פה למעלה. רק שהשלטים מתורגמים לשפה שלך אם השפה היא זרה"
אוקיי.. בסדר..מה המשקאות פה? התיישבתי על כיסא.
בואו נראה..בירה,קולה,מיצים,ויסקי ועוד כל מיני משקאות אחרים..אין שום דבר שונה..
"מים בבקשה" אמרתי.
הוא צחק,"את מזמינה מים?"
"כן מה רע עם זה?"
"שום דבר..את יודעת שאת בבר כן?"
קימטתי את מצחי בצחוק..
"שקט לפני שאני אשפוך עליך את המים!" אמרתי וחייכתי. הוא החזיר לי את החיוך המיוחד הזה שלו..עוד פעם..
אז קיבלתי את המים שלי..ודיברנו.."אז מה לגבי סוף העולם?"
"ששש..את לא רוצה שיהיה לכולם פה פאניקה!" הוא אמר בלחש.
"אוי סליחה.."
"בכל מקרה נראה לי שאנחנו צריכים לשאול את דניאל. נראה לי שהוא עדיין כועס עליי.."
"אז נלך?" שאלתי.
"הולכים"
יצאנו מהבר,לעבר המשרדים הקטנים שבאמצע הרחוב.
***איזה יופי.. הצלחתי להאריך את הפרק הזה ל500 מילים בערך..חח XD (זאת עוד דרך להאריך את הפרמטר של המילים חחח)
בכל מקרה כנראה שבשבוע הקרוב אני אהיה ממש עסוק אז יכול להיות שהפרק הבא יפורסם בדיליי..סליחה מראש חח אני ממש אשתדל..
מעניין איך עדן תציל את העולם...(:
עד לפרק הבא(;
YOU ARE READING
מלאכית גן העדן
Fantasy* * * * עדן בגיל ההתבגרות. כולם אומרים לה שזה רק שלב שיחלוף. לעדן יש חלומות מוזרים. היא בטוחה שהיא כמעט השתגעה. וזה רק מחמיר מיום ליום. זהו סיפור על מלאכית. מלאכית ששכחה. * * * *