מלאכית גן העדן

כשפים מסוכנים-21

*אחרי יומיים*
"איך הגענו למצב הזה?!" צרחתי כשרצתי מהמלאכים השחורים בעקבותינו.
"אני לא יודעת!" היא צעקה בחזרה.
שנינו רצים.
"אתה חייב לשגר אותנו!"
"אני לא יכול! כשהם לכדו אותי לפני ששחררת אותי הם שיבשו לי את הקסם!"
רעמים וברקים מתחוללים מתחת לרגלינו.
"לא חשוב! אני אשגר אותנו למקום בטוח!" היא אמרה מבעד לרעמים שקרעו לי את האוזן.
היא הזיזה את היד שלה.
לא.
זה לא הסדר הנכון!
"עדן לא!" צעקתי.
והשתגרנו.

"אחח" אמרתי ופתחתי עיניים..
איפה אנחנו?
"מיכאל,מה קרה כרגע,איפה סופת הברקים שהייתה לפני שנייה?"
התעוררנו שנינו במרתף תת קרקעי.
"איפה אנחנו?" שאלתי.
"אני לא יודעת,התכוונתי לכוון אותנו לחדר התת קרקעי שהממשלה נתנה לנו..
בוא פשוט נצא החוצה" היא אמרה והצביעה על סולם. כשיצאנו למעלה הכל היה רגוע..
ממש כמו שהיה לפני שהודיעו על המלחמה..
עדן הסתכלה לכל כיוון,מנסה לקבל מידע על מה שקרה עכשיו.
"אני כן שיגרתי אותנו למקום הנכון,אבל,מה קרה?" עדן שאלה אותי.
הרמתי את כתפיי כתשובה.
עדן רצה לעבר מחלק העיתונים שעמד בצד הרחוב,היא לקחה עיתון והסתכלה.
"מיכאל,אתה צריך לראות את זה!" היא אמרה בפאניקה כשכל תנועה שלה שידרה חוסר נוחות. היא החלה לקרוא מתוך הכותרת של העיתון:

"19 בנובמבר,2014

חדשות מרעישות,מדענים מכל העולם מצפים שהיום ב-10 בבוקר מימד הזמן והחלל יתעקם במשך ננו-שניה"

עדן החלה להחוויר.
"מיכאל,העיתון הזה אומר שהשנה עכשיו היא 2014,תגיד לי שזה לא יכול להיות!"
"אוקיי עדן תרגעי אנחנו פשוט נבדוק באייפון שלך את החדשות האמיתיות,הם כנראה.."
עדן פתחה אתר חדשות בטלפון שלה.
"מיכאל,אלה אותם חדשות,עכשיו 10 בבוקר באותו תאריך.."
"את לא אומרת ש.."
"לא,אני לא אומרת,אני מסתכלת לכל עבר ורואה את כולם מסתובבים ברחובות,שום אספות,שום מלחמה,אני בטעות שיגרתי אותנו לאלפיים ו.."
אבל היא לא יכלה לסיים את המשפט,היא התעלפה באמצע.
***
*אחרי שעתיים*
עדן פקחה את העיניים והסתכלה עליי.
"אחח..הראש שלי..הוא מסוחרר לגמרי..
אתה לא תאמין איזה חלום היה לי.."
"שאת נתקעת איתי בגלל ששיבשת כישוף ועכשיו אנחנו תקועים לפני שנה ב19 בנובמבר? כן עדן,זה לא היה חלום"
"זה לא היה חלום?!" עדן קמה מיד מהמיטה והחלה לרוץ לעבר היציאה.
אבל היא נעצרה ברגע שהבינה שזה לא היה מקום שהיא הכירה.
"מה זה איפה אנחנו?"
שילבתי את כף ידה בידי.
"עדן תקשיבי! אני לקחתי אותך לדירה שלי ואני מקווה שהגרסה שלי בזמן הזה לא תמצא אותנו פה,אנחנו חייבים למצוא דרך לחזור חזרה לעתיד ומהר!"
"אוי לא,אני נזכרת! המלחמה התחילה בשני העולמות..מה אנחנו עושים?" היא שאלה.
"נלך לחדר של לילי..בטוח שיש לה משהו שיעזור לנו!" אמרתי ופתחתי את הדלת.
"הולכים?" היא שאלה.
"הולכים" אמרתי ונעלתי את הדלת.
***

הולכים?
כן. הולכים.
ולא ערכתי את זה ורציתי לכתוב עוד..
חח לא נורא..XD