"את בסדר?" שאלתי את עדן.
"כן" היא אמרה. מתיישבת על הספסל שבגינה.
"איך כל הלבן הזה לא מפריע לך?"
"התרגלתי" אמרתי כשהסתכלתי על הפרחים.
"למה התעלפתי?" היא שאלה.
"לא הייתי צריך לתת לך לעשות את זה"
"אבל אתה עושה את זה תמיד"
"ובפעמים הראשונות גם אני כמעט התעלפתי" אמרתי וחייכתי אל עדן.
"את יודעת ש.." עצרתי והסתכלתי לעבר עדן,היא לא הייתה מרוכזת בשיחה. היא הביטה לעבר האופק.
"מה יש שם? בסוף של הענן?" היא הצביעה לעבר הקצה.
"גדר..יותר נכון מחסום בלתי נראה"
"אני לא יכולה.." היא עצרה בעצמה.
"אני לא יודעת איך להציל אותכם" היא אמרה בלחש. "אל תדאגי" אמרתי,"אני בטוח שתצליחי בסוף" היא הרימה את מבטה והסתכלה אליי. "למה אתה חושב ככה?" היא אמרה. "אני מאמין בך עדן" אמרתי.
"תודה". היא אמרה בעודה מסתכלת לעבר השקיעה.
"הביתה?" שאלתי.
"רק רגע,אני רוצה לסיים לראות את השקיעה"
השמש צבעה את השמיים בצבעים של אדום,כתום וורוד. יוצרת לעננים רצפה כתומה וצהובה.
אחרי כמה דקות היא נעלמה. מותירה אחריה אלפי כוכבים וירח בוהק.
אור הירח האיר על עדן. מבטה נראה עכשיו כמו הכוכבים שמעלינו.
"זה כל-כך מרגיע..אולי אני יכולה להאשים את הכוכבים"
היא הביטה בי.
היא התקרבה. קמה ומושכת את ידי.
קמתי.
היא נישקה אותי נשיקה קצרה על הלחי.
הופתעתי. היא צחקקה.
שנינו הוארנו באור מהירח.
שמתי את ידי על מותניה. היא קירבה את המרחק בינינו. מסתכלת לי היישר לתוך העיניים. "העיניים הכחולות שלך מזכירות לי את הים" היא אמרה. פעימות הלב שלי החלו להתגבר.
משקפות תנודות במצב הרוח.
היא חיבקה אותי. והתקרבה לפניי. מחייכת. הריח של הבושם שלה היה עדין. הוא השתלב עם הריח של הפרחים שמסביבנו.
היא עצמה את עינייה. וגם אני.
ואז,התנשקנו.
הנשיקה ארכה דקות. הרגשתי את פעימות ליבה של עדן ושלי ביחד.
השפתיים הרכות שלה מלטפות את שפתיי.
מגיבות לכל תזוזה קטנה שלי.
התנתקתנו אחד מהשנייה.
משלבים ידיים. ומסתכלים במבוכה אחד על השנייה מתחת לשמיים הצבועים בכחול כהה.
השמש שקעה ממש לפני שנייה.
"הביתה מיכאל,מזמן לא ישנו ביחד" היא צחקה.
"זה רק בגלל שאת רוצה לחבק אותי?" אמרתי בצחוק. מחייך.
"גם" היא הסמיקה.
השתגרנו לעבר הבית של עדן.
לפני שהיא פתחה את הדלת שאלתי אותה,"מה קרה שרק עכשיו החלטת לספר לי?" היא חיכתה. מביטה בי למשך כמה דקות. "אולי לחכות לסוף העולם זה לא דבר רע כל-כך.."
צחקנו ונכנסנו דרך הדלת.
***
פרק קצר!
אולי קצר מידי..סליחה..זה כי אין לי זמן..
קיבלתם את מה שרציתם מאז הפרק הראשון אל תשקרו חח
עד הפרק הבא..
(:
YOU ARE READING
מלאכית גן העדן
Fantasy* * * * עדן בגיל ההתבגרות. כולם אומרים לה שזה רק שלב שיחלוף. לעדן יש חלומות מוזרים. היא בטוחה שהיא כמעט השתגעה. וזה רק מחמיר מיום ליום. זהו סיפור על מלאכית. מלאכית ששכחה. * * * *
