"אני לא יודעת,מצאתי אותם מעולפים כשהיא בחדר של מיכאל והוא בחדר של עדן" שמעתי כשהתעוררתי.
"הנה,היא התעוררה" הקול השני אמר.
הקולות התבררו להיות קולותיהם של לילי ודניאל. לא ייאמן.
"איפה מיכאל?" שאלתי בדיוק כשהוא נכנס דרך הדלת.
"מתי התעוררת?" שאלתי וחיבקתי אותו.
"עדן? את מרגישה טוב?" הוא שאל.
"בטח אבל.." הוא קטע אותי באמצע המשפט.
"אולי כדאי שתאכלי משהו" מיכאל אמר והוביל אותי אל מחוץ לבניין.
"אנחנו עכשיו?" שאלתי.
"עכשיו?" הוא שאל.
"בהווה" הבהרתי את העניינים.
הוא הנהן עם הראש כשנכנסנו לבר.
אחרי כמה בדיקות שאני ומיכאל יכולים לדבר הוא החל לשאול אותי שאלות.
"את אמרת משהו ללילי? גילית לה?"
"לא,לא היה לי זמן" אמרתי.
"אז אל תגלי לה,אנחנו צריכים אותה רגועה" הוא לחש בזמן שהוא הזמין קפה לשנינו.
הנהנתי.
המלצר הגיש לנו את הכוסות הקטנות.
הבטתי באדי החום שיצאו מתוך הקפה החם ביום הסגרירי שבחוץ.
תמיד חשוך אצלנו.
"מה אנחנו עושים?" שאלתי.
מקבלת דז'ה וו מיום שנראה רחוק מאוד מעכשיו.
"אנחנו לא יכולים לבטוח באף אחד עכשיו,נצטרך לפענח את זה בעצמנו" הוא אמר.
ישבנו שם,לפחות 5 דקות בלי לדבר.
עבר על שנינו הרבה בימים האחרונים.
המלאכים שלכדו את מיכאל..
שכמעט נרצחנו בידי לילי..
המלחמה וסוף העולם.
אני יכולה להעיד שהקפה לא השתנה,אני עדיין עייפה.
אני יכולה לומר שההורים שלי בטח דואגים לי כשהם לא יודעים איפה אני כל הזמן הזה.
אני יכולה להגיד שכן,
אני לא אותה עדן מתחילת השנה,
וגם לא מיכאל.
***
פרק קצר וסליחה מאוד על זה.
אבל הפרקים הבאים יהיו יותר ארוכים אני מבטיח.
המבחנים והבחנים האלו משגעים לי את השכל חחחXD
עד הפרק הבא:)
(התגעגעתי ללכתוב את זה..חח)
(עשיתי את זה גם יום אחד מוקדם יותר כי זה חלק קצר מאוד)
YOU ARE READING
מלאכית גן העדן
Fantasía* * * * עדן בגיל ההתבגרות. כולם אומרים לה שזה רק שלב שיחלוף. לעדן יש חלומות מוזרים. היא בטוחה שהיא כמעט השתגעה. וזה רק מחמיר מיום ליום. זהו סיפור על מלאכית. מלאכית ששכחה. * * * *
