מלאכית גן העדן

מגדת העתידות שגילתה את העתיד-22

"תחפש יותר טוב" עדן צעקה עליי מהצד השני של החדר.
"ששש עדן את רוצה לגרום לה לבוא לכאן?" שאלתי,מסתכל על הדלת.
בום,שמעתי קול התנפצות על הרצפה.
"עדן!" לחשתי בעצבנות.
"מה הבעיה שהיא תבוא לכאן ותסדר לנו את המצב?" היא שאלה.
"תביני שלילי ודניאל התקבלו לפה רק בסוף שנת 2013,היא עדיין לא מכירה אותי,מה שיקשה מאוד,גם עם הוכחה של קסם,להסביר לה" אמרתי בלחש וסימנתי לה להיות בשקט.
"מצאתי!" עדן אמרה והניפה שיקוי בידה.
לפתע,הדלת נפתחה ודמות מטושטשת הופיעה באור בוהק מאורות הפולרסנט מבחוץ. אך בצל שחור מבפנים.

"עדן,מיכאל?" היא שאלה,חיוך מעוות הופיע על שפתיה והצחוק,צחוק ששוב הרעיד את החדר,גרם לנו לזוע באי נוחות.
"מטומטמים!" היא צעקה עלינו וזרקה כדורי אש מתוך ידיה.
"ידעתי שהייתי צריכה לחסל אותכם בשנייה שפגשתי אותכם בעתיד!"
עדן צרחה עליה,"תגידי מה את סתומה או מה? את לא רוצה שנציל את כולם מהרס טוטלי?"
עינייה של לילי הפכו לאדומות והיא החלה להצית חפצים באש.
"ככה את חושבת עדן" היא אמרה וחייכה.
עדן התחילה לזרוק עליה חפצים.
"את רצית שזה יקרה?! למה?!"
"ילדה טיפשה!" היא אמרה וחנקה את עדן בכוח מחשבתה,"מוות נותן לכוח שלי התחזקות! אני אוכל לשלוט בהכל!"
עדן הצביעה לי על מדף הספרים שמאחורי לילי. הבנתי.

זזתי הכי מהר שיכולתי.
הפלתי את המדף על לילי שצרחה באופן מקפיא דם.
עדן נעצרה במקומה.
"אני זוכרת את הצרחה הזאת,זאת את שנתת לי את הסיוטים נכון?!" עדן צרחה עליה בחזרה.
"לא הייתי מתעסקת איתי אם הייתי את,כדאי לך לברוח לפני שאצית את החדר בלהבות הגיהנום ילדתי"
להבות החלו לבעור דרך גלימותיה של לילי,גורמת לכל חפץ לבעור בחדר,לא יעבור הרבה זמן עד שכל החדר הזה יהפוך לאפר.
"עדן,תחטפי את השיקוי הזה ונצא מפה!"
עדן לקחה את השיקוי ונעלה את הדלת עם המפתח מבחוץ.
***
"מה לקחת?" שאלתי בעודנו מסתלקים מהבניין.
"תירגע,כתוב על התווית 'נסיעה בזמן' "
"טוב..תשתה את זה" עדן העבירה לי את הבקבוקון.
התחלתי לצחוק,"מה אני השפן נסיונות שלך?"
עדן הסתכלה עליי עם חיוך,"אתה החבר שלי ואתה אמור למות למעני"
"אני מת ממך אם זאת הכוונה" אמרתי עם חיוך מקניט.
לקחתי את השיקוי ושתיתי חצי ממנו.
"תורך" אמרתי ונתתי לה בחזרה את השיקוי.
"לא רוצה,אני סטרילית,נתראה פה בעוד שנה" היא אמרה בסרקסטיות.
"תהני,למה הדבר הזה לא משגר אותי כבר?"
"אה..שכחת שהקסם שלך לא עובד?" היא אמרה.
"שיט,נכון,מה אני אעשה?" אמרתי.
"תשתמש באנרגיה שלך"
נדנדתי את ראשי לשלילה.
"אני לא מתפקד טוב כשאני עייף וכמעט עומד להתעלף ממאמץ"
היא הסתכלה עליי בעיניים.
מה? מה כבר עשיתי?
"אם אני זוכרת נכון.."
עדן הניפה את ידיה באוויר והתרכזה.
ואז היא נעלמה.
לא.
זה לא קרה עכשיו.

טוב,מה היא עשתה?
להתרכז.
1..
2..
בום.
קול פיצוץ נשמע מאחורי.
"מיכאל!" דמות שחורה מאפר ועשויה מלהבות ועיניים אדומות רצה לעברי והותירה שובל של להבות אחריה.
טוב.
זמן להסתלק מפה.
3.

***