"עדן תגבירי את הטלוויזיה" אבא של עדן צעק מעבר חדר השינה. מבחינתו זה כמו רדיו. איכשהו.
השדרנית נראתה חיוורת. היא החלה לקרוא מתוך הדפים שהונחו לה על השולחן. עם כל מילה שהולכת וחולפת היא הפכה ליותר לבנה. אני חושב שהיא כמעט התעלפה.
"...הדיווחים מראים שמלחמת עולם שלישית עומדת לפרוץ בחודשים הקרובים.."
אוקיי. זה לא סימן טוב.
מה זה הרעש הזה בחוץ?
אה. דופקים בדלת.
"מה אתם רוצים? אתם לא רואים שסוף העולם הגיע?" עדן אמרה כשדנה באה לבקר. "עדן,על מה את מדברת עכשיו?" דנה שאלה. הלכתי איתם לעבר הטלוויזיה. יושב עם כולם בספה.
דנה התחילה לבכות.
"אני רק בת 16!" היא אמרה וניגבה את הדמעות בחולצה שלי.
"וואו איזה דרמטיות..אה..אממ..סליחה..זה באמת נושא מאוד נורא" עדן אמרה,מחייכת חיוך מלא ציניות.
"עדן.." התחלתי לומר אבל היא קטעה אותי באמצע,"אל תפריע לי,אני רוצה לראות אם היא מזכירה אותי בטלוויזיה ואומרת שאני אמורה להציל את האנושות או משהו כזה"
דנה הסתכלה עליה במבט של חוסר אונים.
"למה את שמחה כלכך?! את מטורפת או מה?!" דנה צעקה על עדן.
"סליחה באמת שהומור שחור לא מתקבל על הדעת שמלחמות עולם מתחילות"
"עדן" אבא שלה בא לשבת איתנו ואמר:
"אז מה רואים בחדשות?"
וואו.
באמת?
"לא,כלום,רק את סוף העולם" אמרתי.
"מצחיק מאוד מיכאל מה.."
הכותרת הבהבה על המסך.
"סיכוי למלחמת עולם שלישית!
אנחנו מבקשים מהציבור להירגע."
כולנו בהינו במסך.
מחכים שמשהו יקרה ויוציא אותנו מהסיטואציה הזאת.
***
*אחרי יומיים*
הם אמרו..הם אמרו שיש לנו רק עוד כמה שעות..ושאחרי זה המלחמה תתחיל.
"עדן,למי את מתקשרת?" שאלתי.
היא התיישבה על הכיסא,מחייגת.
דמעות טפטפו על השולחן.
בעוד שהגשם התחיל גם הוא לטפטף מעבר לחלון. מעבר לקו היה אפשר לשמוע הודעה קולית שהעבירה את עדן לתא הקולי.
עדן התחילה לבכות.
מחזיקה את שפורפרת הטלפון עד שהתחילה לדבר. מנסה למצוא את המילים.
"אלון," היא אמרה והחלה לפרוץ בבכי.
חיבקתי אותה. הדמעות זלגו על פניה,היא נראתה עצובה,היא נראתה חסרת אונים.
היא לקחה נשימה עמוקה,רועדת,הקול שלה עמד להישבר בכל רגע.
"אלון,א-אני,אני רוצה שתחזור הביתה,אני רוצה חיבוק ממך,אני רוצה לראות איתך סרטים עד 12 בלילה,אני רוצה להיות איתך..
אני," היא אמרה ועצרה למשך חצי דקה.
"אני רוצה את אחי הגדול,אני רוצה שתדבר איתי"
היא קמה מהכיסא. מנגבת את דמעותיה בשרוול חולצתה.
היא הלכה. לא עצרתי בעדה.
לוקחת את המעיל שלה.
ויוצאת החוצה בגשם.
***
בערב כשהיא חזרה,היא הלכה להדליק את הטלוויזיה,מנסה להסתכל בחדשות.
"מלחמת עולם שלישית הוכרזה!
הממשלה מספקת מקלטים נגד קרינה,נגד המלחמה שסוררת בימים אלו"
"איך אני אמורה לעצור את זה?" היא לחשה.
"אני לא יודע" השבתי.
אני לא יודע.
***
פרקים דיכאוניים משהו.
טוב טוב אל תתלוננו כשעדנה מתה רגע אחד ואחרי זה מגלה שיש מלחמת עולם שלישית.
סליחה.
דרך אגב אם מישהו מוצא את הנושא הזה כמעליב כשהוא מתייחס למלחמות עולם או משהו בהקשר של מלחמות או כדומה,בבקשה אל תעלבו. זה רק למטרת הסיפור.
עד הפרק הבא..
(הפרק הבא מיוחד:)
YOU ARE READING
מלאכית גן העדן
Fantasy* * * * עדן בגיל ההתבגרות. כולם אומרים לה שזה רק שלב שיחלוף. לעדן יש חלומות מוזרים. היא בטוחה שהיא כמעט השתגעה. וזה רק מחמיר מיום ליום. זהו סיפור על מלאכית. מלאכית ששכחה. * * * *
