מלאכית גן העדן

שיכחון-26

עדן

"עדן,תתעוררי" אמא אמרה והעירה אותי ליום הראשון של הלימודים.
"לא..אמא אין לי כוח.." אמרתי וכיסיתי את עצמי בשמיכה.
"אוקיי,אבל אם את רוצה לאחר ושדנה תכעס עליך אז זאת לא תהיה כבר אשמתי"
היא אמרה והשאירה אותי להתארגן.
לבשתי את הג'ינס הכחול שלי ואחרי זה צחצחתי שיניים..אני באמת לא רוצה לאחר אחרי הכל..
"ביי אמא" אמרתי מבעד לדלת,אבא כבר הלך לעבודה ב6 בבוקר אז אמנם הוא לא יכל להגיד לי בהצלחה אבל הוא לפחות השאיר פתק,זה גם משהו..
"ביי מתוקה" היא אמרה והפעילה את השואב והתחילה לנקות את הבית,אני שואלת את עצמי,אם אין לך עבודה היום,למה את מנקה את הבית..
אבל אולי זאת רק הנקודת מבט שלי..

יצאתי דרך הדלת והתקדמתי לעבר הבית ספר,אני מרגישה שעשיתי את זה כבר,את כל זה..אולי אני רק עייפה..

מישהו נתקל בי מאחורה,מתרסק על הרצפה וקם באיטיות כדי לייצב את עצמו בחזרה.
"אחח..תזהר ילד.." אמרתי.
"סליחה,לא שמתי לב,את גם הולכת לתיכון הזה שמעבר לפינה?" הוא שאל בעודו מתקדם איתי לעבר הכניסה.
אני מרגישה כאבי ראש חזקים מאז שהתעוררתי הבוקר,הילד הזה לא עוזר לי..
השמש הייתה חזקה היום,החום ממש צרב לי את העור,כמעט אף פעם אין שמש כזאת חזקה אצלנו..רק גשם..

"כנראה שכן" הוא אמר.
"איך קוראים לך שוב?" הוא שאל.
"עדן,איך קוראים לך?" שאלתי אותו בחזרה.
"לי קוראים מיכאל,עברתי לפה לא מזמן כשההורים שלי היו צריכים לעבור לעיר,אף פעם לא הסתדרתי פה במקומות כאלה,עדיף קיבוצים ומקומות שקטים" הוא אמר ועלינו במדרגות.
"באיזה כיתה אתה לומד?" שאלתי.
"י5"
הנהנתי,הוא הולך ללמוד איתי באותה כיתה.
הנה הולכת לה עוד שנה..

מיכאל

"בוקר טוב" אמרתי להורים שלי,זה היה מוזר,לעבור לפה.
אבל מי ידע שזה הולך לקרות?
הלכתי מהבית ואמרתי שלום לאמא ואבא.
התקדמתי לעבר התיכון החדש שלי.
השמש זרחה עליי והתחלתי לרוץ,השעה הייתה אמנם מוקדמת אבל לא רציתי לאחר ליום הראשון כמובן.

בום.
איי..נתקלתי במשהו.
"אחח..תזהר ילד.." קול של נערה.
אוי. לא הדרך הכי טובה להתחיל את השנה.
"סליחה,לא שמתי לב" אמרתי,שאלתי אותה גם על דברים אחרים אבל לא נראה שהיא מקשיבה לי ממש.
נכנסתי לכיתה,עדן הסבירה לי מה קורה והתיישבתי במקום הראשון שראיתי פנוי.
"ילד?" שמעתי קול מאחוריי.
"כן?" שאלתי.
"רק רציתי שתדע שאני יושב לידך במקום הזה אם תחליט לשבת" הוא אמר והתיישב לידי.
"איך קוראים לך" שאלתי.
"לי קוראים עומר.." הוא אמר אבל מישהי שנכנסה לכיתה הפריעה לו להמשיך את משפטו.
"נועה,מה קורה?" הוא פנה,כנראה,אל נועה וחיבק אותה.
"מי הילד החדש?" היא שאלה.
"אני מיכאל" אמרתי.

עדן התיישבה בשולחן שלידי. נראה לי שאני והיא נהיה חברים טובים השנה הזאת. היא החלה לדבר אל ילדה שלא הכרתי עדיין.
טוב,כנראה זאת רק ההתחלה.

***
מופתעים?
מה לעזאזל קרה עכשיו?
לא?
כן?
אל תדאגו,יש ספיישל ואני אסביר XD
איך היה הסוף?
אתם רוצים סיקוול/אפילוג? (המשך קצר)
מה לעזאזל קרה עכשיו? חחחXD
עד ה..ספיישל..הבא:)