פרק 2 | מעבר לחומה (חלק ב')

230 30 5
                                    

כאשר המלך ארתור התייצב בחדרו של בנו, כריס, והתוודה לבחירת ליבו שהייתה לו די מוכרת, זה היה צפוי שלא יהיה בטוח בקשר לדבריו במאה אחוז.

אנג'י, הנערה שלצידו, חייכה אליו במתיקות המעודנת והתמימה שתמיד ייצגה אותה, וכריס החזיק את ידה בנחישות שנראתה די מוגזמת ודי מחשידה בשביל מי שהכיר אותו עוד מיום היוולדו, כמו אביו.

חשדותיו היו נכונות מאוד, כי הרי כריס נשבע לו במשך כל יום מאז שחזרו מארץ הפלאות שהוא מאוהב במישהי אחרת, שאיננה נסיכה, שאינה טובה בכל רמ"ח אבריה, ושאינה ראויה בשבילו באמת. לכן כאשר הציג לפניו את חברתו הותיקה, זו ש-אלה, אשתו ואימו של כריס דיברה עליה רבות לפני כן, הוא היה חייב שלא להאמין בשנייה הראשונה.

"האמנם?" ארתור החזיר לכריס בשאלה קצרה לאחר שהוא סיפר לו על כך שאנג'י תהיה אשתו.

"כן, אבא." הוא אמר בחיוך מלא. "מצאתי את אהבתי האמיתית, כמו שאמרתם."

"והפיה האפלה?" הוא שאל כצפוי.

"חסר סיכוי." השיב. "כמו שאמרת."

"טוב." הוא חייך. "מזל טוב, בן. ברכותיי." הוא טפח על כתפו והעביר אליו מחווה טובה רגע לפני שהסתובב לצאת ולחזור לעיסוקיו. "ואני רוצה," הוא חזר אליו לדבר מה אחרון. "שתעשה את זה כמו שאתה רוצה. החתונה- תהיה על אחריותך."

"כן. תודה." כריס אמר לו בהבנה.

"רק אל תשכח את הנשף המלכותי הקרוב. גם לזה אתם צריכים להתכונן." הוא הזכיר לו מהר במבט אחרון, ועזב יחד עם שומרים.

כריס ואנג'י נשארו לבד שוב, בחדרו.

"הנשף המלכותי?" אנג'י הייתה חייבת לשאול עקב הסקרנות שהכתה בה.

"זה נשף, לכל בני המלוכה." כריס הסביר מהר. "אני מניח שהשם די אומר את זה."

"כן." אנג'י הנהנה, ושוב נהיה שקט.

שניהם הסתכלו על הדלת הסגורה בציפייה שתישאר כך. לאחר כדקה של שתיקה, שהבטיחה שכך יקרה, כריס פנה אליה ודיבר בקול חלש.

"זה יצא הרבה יותר טוב ממה שתכננתי." הוא אמר לה.

"למה?" שאלה.

"טוב, קודם כל הוא האמין לנו." הוא הצביע עם אגודלו על הדלת ממנה יצא. "והוא גם רוצה שאעשה את הכל לבד. זה אומר שהוא לא ישגיח עלינו."

"וואו." אנג'י התפעלה מהמשמעות של דבריו שלרגע שכחה שגם היא חושבת כמוהו.

"מה?" הוא שאל.

"הו, אני רק לא חשבתי מעולם שבאמת תחליט לחתור תחת השלטון של אבא שלך." היא הסבירה את עצמה בפניו. "בדרך כלל רק כעסת באיפוק."

"תמיד יש פעם ראשונה, אנג'י," הוא אמר בקלות. "את יודעת זאת בדיוק כמוני."

היא גיחכה באנחה קלה. "כן, אני יודעת."

מצוד הנבלים (ספר 3)Where stories live. Discover now