פרק 14 | לשבור את הקרח

197 24 29
                                    

חבורת הגיבורים-נבלים המשולבת עלתה במסעה לפסגה של ההר הקפוא. הקור היה בלתי נסבל, אך עם הזמן הם הצליחו להתרגל אליו, עד כדי כך שכבר הפסיקו להרגיש אותו כשנדבק לגופם.

ההר היה קסום. הקרח, הכפור, השלג הקשיח, הרוח הצוננת, הם כולם הסתדרו בהתאמה לאורחיהם ולא נתנו להם לסבול יותר מדי זמן. זה היה כמעין מתנה לכבודם, להרגיש טוב ביחד לצורה בה היו אמורים להרגיש ברגע שנכנסו לשטחו.

אפשר לומר, שכאילו מישהו שמר עליהם, ולא הרשה שייפגעו.

אנג'י הייתה הראשונה לחשוב על כך, ואולי היחידה. מסיפורים קודמים ששמעה מפיהם של המבוגרים, כל מקור קסם נמצא ביצור חי. אין קסם חופשי, כי קסם חופשי יהפוך לכאוס, ואף אחד לא מעוניין בכאוס, גיבורים ונבלים כאחד. היא אהבה מאוד את המחשבה שבאמת יש מישהו ששומר עליהם, בעיקר במקום בו נמצאו, שם רוב הסיכויים יהיו לרעתך.

"אני רק רוצה שתדעו משהו," איב החלה לומר להם בקול רם מבין לשריקות הרוח המתמשכות. "יכול להיות שיקרה משהו."

"מה? מה יקרה?" נואר שאלה בדאגה.

"זה סוג של איום, איב?" רפאל פנה אליה.

"לא, לא, זו אזהרה פשוטה." איב מחתה. "אנחנו נמצאים כאן מספיק זמן בשביל לצפות לזה, אבל הם חדשים במקום. אני רק רוצה שיזהרו."

"אני בטוח." רפאל מלמל, והסב את תשומת ליבם של אלה ששמעו אותו. אחת מהם הייתה נואר.

"הם סתם מנסים להפחיד אתכם." קארל אמר לה כאשר שם לב. "את יודעת, נבלים. הם לא ייפטרו מהרגלים ישנים."

"אתה בטוח שזה רק זה?" היא עדיין הטילה ספק. שלא כמו חבריה, היא עדיין לא הייתה שלמה במלוא המובן בקשר לתוכנית שלהם. בקשר למטרה, כן. להפיל את החומה בהחלט יהיה הישג שיספק אותה, ובטח אחרי שגילתה שקארל מעולם לא באמת עזב, אבל משהו לא הסתדר לה עם איב. איתה, ועם רג'י, בעיקר.

היא הרגישה שמשהו לא בסדר כאן.

"את יכולה לסמוך עליי?" הוא שאל אותה.

"מה? ברור!" היא נבהלה שאפילו העלה את האפשרות. כן, הייתה לו סיבה טובה, כי בפרידה הראשונה שלהם זה לא בדיוק היה ברור שבאמת סלח לה על כך שלא בטחה בו בעקבות מה שסיפר לה בקשר לאימו, שנחשבה לנבלת, וזה אכל אותה מבפנים מאז. הפעם היא הייתה חייבת שידע בוודאות שהיא מאמינה. הוא, כנראה, היה היחיד שהרגישה שתוכל לסמוך עליו בעיניים עצומות. "תמיד." היא הוסיפה.

"אז את לא צריכה לדאוג." הוא אמר. "הצלחתי להכיר אותם מספיק זמן כדי לדעת מתי הם רציניים ומתי הם מדברים שטויות."

"זו הקלה בשבילי לדעת." היא חייכה בקלות. "רק, קארל, אפשר לשאול שאלה?" היא נזכרה לפתע בתהייה שעלתה במוחה כשרק ראתה אותו שוב. הוא הנהן לה בהסכמה. "איפה לאקי?"

מצוד הנבלים (ספר 3)Where stories live. Discover now