כריס, אנג'י ונואר נכנסו חזרה לארמון הזהב, והשתדלו לשמור על פרופיל נמוך עד כמה שניתן. בשבילם, זה היה די מסובך, כי הרי אי אפשר להתעלם מנסיך הארמון כאשר הוא הולך כמו גנב בבית של עצמו, יחד עם זוג נסיכות נוספות, בעוד המראה שהקרינו שידר לחץ ברור ו-וודאי מבלי להתכוון.
"הוד מעלתך?" כריס קפץ ממקומו בבהלה, וזה הסגיר את קיום מזימתם הסודית עוד יותר. "אתה מתחתן, מזל טוב!" שלושתם נעצרו באמצע הדרך שלהם במסדרון שפנה דווקא למקום בו יהיה מוזר לראות אותם. האזור היה ריק, לכן גם היה מפתיע שמישהו תפס אותם.
לכריס לקחו שנייה או שתיים כדי לחבר קול לפנים, כי היה בטוח שהוא מכיר את מי שפנה אליו. ברגע שנזכר הוא נאנק בחשש. הוא ידע שצעד אחד לא נכון בפני הבחור הזה וכל מה שהוא מסתיר יתגלה.
"אני קראתי לך." הוא פנה אליו שוב כאשר נעמד במרחק צעד וחצי מאחוריו. "למה אתה לא מסתובב?"
כריס הסתובב אליו, ואנג'י ונואר אחריו.
הבחור הצעיר, שהיה כבן גילו, אולי מעט יותר צעיר, לבש בגדים מלכותיים, אך לא בגדי מלוכה. עורו היה שחום וכהה, עיניו הגדולות ושיערו הקצר היו שחורים במלואם, והוא הביט בו במבט בוחן שתמיד היה לו.
"היי, אד," כריס ניסה להיראות קל רוח עד כמה שהיה מסוגל, אך יכולות הקריאה המרשימות של אדוארד, משנה הנסיך, בנו של הקוסם מרלין ומכשף בפני עצמו, לא בדיוק נתנו לו להצליח בזה. אם אפשר לציין, כריס לא היה שקרן מוצלח במצבי לחץ, כך שסף הגילוי לא היה גבוה במיוחד.
"אתה מתכנן משהו." אדוארד קלט אותו מהר. "מה אתה מתכנן?" הוא כיווץ את עיניו ושילב את ידיו בתקיפות של אדם אחראי, ומעט מעיק, כמו שהוא לפעמים.
"אני? מתכנן משהו?" כריס בכל זאת ניסה להציג את עצמו כתמים. הוא ידע שזה לא יעבוד בכל מקרה, אבל סתם לוותר כך לא הייתה אפשרות מבחינתו. בשביל לוותר הוא היה צריך לדעת בוודאות שמטרתו נועדה להיכשל.
"כן! אתה מתכנן משהו!" אדוארד קרא כמאשים וכריס מיהר להשתיק אותו בחשש שמישהו עלול לשמוע. "הוד מעלתך, בבקשה," הוא פנה אליו שוב בנועם. "תאמר לי מה יש לכם בראש ואולי אוכל לשכנע אותך שיש פיתרון יותר הולם שלא יאלץ אתכם להתגנב בחשאיות לחדר היועצים."
"אני בטוח שאתה מכיר אותי מספיק זמן כדי לדעת שאין דבר כזה פיתרון הולם בשבילי." כריס הסביר לו. "כן, יכול להיות שאנחנו מתכננים משהו שלא יעמוד ברצונות של אבא שלי, או שלך... אבל זה מוכרח להיות מבוצע."
"אני מתקשה להאמין לך, הוד מעלתך." אדוארד נאנח. "ואני די בטוח שאני יודע מה שלושתכם רוצים לעשות."
"בבקשה, אל תגיד כלום, אד." אנג'י פנתה אליו כשהצמידה ידיים בהתחננות.
"אני לא אסגיר אתכם." הוא הרגיע אותם. "אבל אני גם לא תומך בכך שתנסו לפרוץ את החומה."
YOU ARE READING
מצוד הנבלים (ספר 3)
Fantasiaבפקודת המלך ארתור, הממלכה התחלקה לשניים. חומה גדולה מפרידה כעת בין שני חלקים- הגיבורים בדרום והנבלים בצפון. בכדי למנוע מלחמה העלולה להתגשם, ההצעה תהיה מבטיחה לרבים. לא עוד פשעים, לא עוד ויכוחים- כל צד לעצמו. אך כמו בכל החלטה יש גם את המתנגדים לה, וב...
