המלך ארתור לא היה חכם במיוחד. החומה שהורה לבנות ניצבה במרחק מטרים ספורים מארמון הזהב שהיה ביתו. ממגדליו הגבוהים היה אפשר להשקיף בבירור על המתרחש בצד הנבלים, הצד שנמצא מעבר לקיר האבנים הגדול, וגם היווה מרכז ראייה לצופים אי שם מרחוק. כנראה שהיה כל כך בטוח בעצמו, כל כך סמך על הרעיון שלו שלא חשב על האפשרות שאם מישהו יעבור דרך החומה, הארמון יהיה הדבר הראשון שיעמוד בדרכו.
מי שיעבור דרכה בוודאי לא ירצה להיות לאורח אצלו. מטרתו הראשונה כנראה תהיה תקיפה, סביר להניח שתלווה בתוקפנות, דרישת תשובות או נקמה, אחת שברגעים אלו ממש מתקרבת אליו בתוך קבוצה של מוחות צעירים ונחושים שלא הסכימו לקבל את דינם כפושעים של הממלכה.
בראש המשלחת הייתה איב, ביתה של הפיה הרעה, המוכרת בנקמנות שלה. בגדיה השחורים הסוו אותה בחושך, קרני התיש שהתעגלו על גולגולתה מעל לשיערה הלבן הוסיפו למראה הקודר והמאיים שלה, ועיניה התכולות תרו על הסביבה בציפייה לגלות איזשהו תקלה בעזרתה יוכלו לפרוץ את הגנות הארמון כפי שתכננו.
"אני חושב שמצאתי משהו." רג'י היה הראשון לשים לב. כראוי, בתור הבן של "המכשף מפרס", המוכר בתככניות שלו, אין ספק שיהיה זה שישיג דרך מילוט כשיזדקקו לה. הוא התקרב אל קיר הלבנים הגדול והמחוספס שהיה רק חלק זעיר מהטירה עצמה, חלק שהוסתר על ידי צמחים מטפסים ושיחים ירוקים, כשסלון ופאריס, אחיותיו, איתו, ואיב והשאר אחריו. הוא תפס בענפי הצמחים והסיט אותם הצידה, חשף לפניהם פרצה בין הלבנים, אחת מספיק גדולה כדי שיעברו בה אל תוך הארמון.
"חושב שמצאת?" קארל פקפק במילותיו שבבירור הצניעו אותו מאוד, דבר שלא ממש מתאים לו. אולי הן אפילו חיפו עליו מלהיות אחראי על העניין.
"מצאתי." רג'י תיקן את טעותו בחיוך. "יש לך... בעיה כלשהי, אדון דה-ויל?" הוא שאל אותו תוך כדי שאסף חלקית את שיערו הכהה הארוך. הוא הזכיר לקארל את שם משפחתו, השם המוכר בנחישות של בעליו, וגם הזכיר לו שיש רק תשובה אחת להחזיר לו כדי שלא ייעלה אותו לשווא.
"לא, ממש לא."
"יופי." רג'י עבר דרך הפרצה ראשון. אחיותיו אחריו. אחר כך איב, ואז קארל, כמעט. ידה של איימי שעמדה לצידו תפסה בו לפני שהספיק להתקדם. הוא הסיט אליה את ראשו ושידר את המבט הרגיל שלו שמבקש ממנה להתחיל לדבר לפני שיחשוב שמשהו לא בסדר.
משהו היה לא בסדר.
בתור מישהי שאימה עשתה את הבחירה הגרועה ביותר בחייה בעקבות כעס וקנאה, היא ידעה לזהות אותם טוב מאוד.
"אני חושבת שרג'י יצר את המעבר הזה." היא אמרה לו.
"למה את חושבת את זה?" הוא שאל, די מפקפק בתור התחלה.
"הוא מצא אותו, ומהר מדי." היא הסבירה. "המבט על הפנים שלו אומר שמה שהוא מחפש נמצא שם בפנים ושהרצון שלו לא טהור."
YOU ARE READING
מצוד הנבלים (ספר 3)
Fantasiaבפקודת המלך ארתור, הממלכה התחלקה לשניים. חומה גדולה מפרידה כעת בין שני חלקים- הגיבורים בדרום והנבלים בצפון. בכדי למנוע מלחמה העלולה להתגשם, ההצעה תהיה מבטיחה לרבים. לא עוד פשעים, לא עוד ויכוחים- כל צד לעצמו. אך כמו בכל החלטה יש גם את המתנגדים לה, וב...
