מצוד הנבלים (ספר 3)

מי מפחד מהזאב הרע?: פרק 30 | מי מפחד מהזאב הרע?

הכפור. כאב כל כך.

מבין שכבת הפרווה העבה הוא עדיין היה יכול לחוש, או לאבד את התחושה, בקור המחליא שתקף אותו מבפנים. ידיו, רגליו, זנבו ופניו כוסו כולם בטל הקרח שנדבק אליו ולא הסכים לעזוב.

הוא התכרבל בתוך עצמו, ניסה בשעותיו האחרונות להחזיק מעמד כשהשלג כיסה אותו. הוא מעולם לא חשב שכך זה יסתיים. הוא תמיד חשב שדווקא ייהרג על ידי איזה צייד דגול ברגע המתאים וההירואי שלו. למרות ש... טוב, זה לא היה ממש ריאלי אם ימשיך להתאפק כל חייו, וינסה להתכחש לטבע האמיתי שלו. הוא הרגיש את עיניו נעצמות, את כוחו הולך לו בשקט.

הוא חשב, אם יתעורר, כשיתעורר, הוא יזכור זאת, יזכור זאת טוב מאוד.

ומעל לעצי היער הקודרים הגיחה קרן אור ראשונה של בוקר. הוא הרגיש את החום שלה עליו, וכיצד היא מפשירה אותו לאט ובהדרגה. כוחו שב אל גפיו באיטיות, והוא מצא את האנרגיה להתרומם ולתפוס בגזע העץ שלידו שכב כדי להישאר למעלה. טפריו נתפסו בו, נתקעו באחיזה אכזרית. הוא העלה את ראשו ובחן את הסביבה, זו עדיין התקשתה להתרגל מחדש למזג הישן שלה.

הוא תפס צעד אחד על הקרקע הלחה, ונאנח בכתפיים שמוטות. הוא התרומם והתיישר למעלה, הריח את האוויר וניצוץ הופיע בעיני הטורף הצהובות שלו. הוא לקח צעד נוסף, ועוד אחד, ועוד אחד.

למרות שגופו כאב כמעט כולו, הוא החל לרוץ, קדימה. יותר ויותר מהר, מרגיש את הרוח פוגעת בפניו וגורמת לו להתכווץ מהקור שעדיין לא הבין שזמנו תם, רץ למצוא את הטרף הראשון שלו.

חוק מס' 1: לעולם לא לרדת מהשביל.

חוק מס' 2: לעולם לא לדבר עם זרים.

חוק מס' 3: להאמין באינטואיציה שלך.

את אלה היא שיננה בעל פה תמיד כשיצאה מביתה אל היער. אימה למדה בדרך האכזרית מה קורה אם מפרים את החוקים האלה, מאז היא זוכרת ומקפידה לשמור עליהם. בדרכה עכשיו, אל השוק, היא לבשה את הכיפה האדומה הישנה שלה, ולקחה את סלסילת הקש הגדולה.

זה היה בוקר מוקדם, מרענן במיוחד. רוח קלילה בקושי הורגשה אך הצליחה לבדר מעט את שיערה החום שהתאסף לצמה ארוכה על גבה.

מבין רחשי העצים היא הצליחה לשמוע גם רשרושי עלים מהשיחים שמאחוריה. היא נעצרה, ואז הסבה את מבטה ובלעה את רוקה בקול. היא הסתכלה ימינה ושמאלה, ולא ראתה אף אחד. היא חזרה להביט אל השביל הריק, קדימה, והמשיכה להתקדם בהליכה שקטה. שוב אותם רעשים נשמעו, ושוב הם גרמו לה להסב מבט. שוב, אף אחד לא היה שם.

זהו, עכשיו תתעלם מכך. היא לא תסתכל שוב לאחור, זה מיותר. אלה בוודאי היו חיות יער קטנות משחקות להן בין העצים ומרעישות ללא דאגה, או ציפורים שליקטו מזון מהרצפה