"הו לא... הו לא..." אדוארד החל למלמל לעצמו בשקט מרעיש. זה היה הדבר האחרון שרצה לעשות באותו רגע, לצאת לאיזושהי משימה הרואית שנועדה לכישלון. לא בגלל נבואה ולא בלית ברירה, אלא כי כמה אנשים ספציפיים החליטו להתאגד ביחד ולקחת אותו איתם.
למה? הוא מעולם לא ביקש לעשות את זה, הוא אפילו התנגד. הו, ברגע שאביו ישמע על כך יהיה רע מאוד. והוא עצמו יהיה חייב להסביר לו שכל העניין נכפה עליו. אחרי שג'יני לא השיבה לשאלתו, הוא ניסה לחשוב במוחו על דרך אחרת שתהיה טובה יותר... אבל כנראה שלא הספיק לחשוב מהר מדי, כי בסופו של דבר גמר פה, ביער האפל והאכזרי הזה, שכל שוכן בו לא יהסס לתקוף את בני הגיבורים שהם.
"למה אני כאן?" הוא לבסוף הצליח להרים את ראשו ולהסתכל על שמי התכלת הקודרים מבעד לענפי העצים הגבוהים והעירומים.
"למה באמת?" כריס שאל בנוסף. "לא ביקשתי שתבוא איתנו."
אדוארד נאנח בתסכול. "הו, אני יודע למה. אמרת 'אנחנו', ואני הייתי לצידכם. ג'יני שלחה גם אותי כי חשבה שאני גם חלק מזה."
"אנחנו ממש מצטערים." נואר מיהרה לומר לו.
"אם היינו יכולים להחזיר אותך לבד, היינו עושים את זה." אנג'י הוסיפה. "אבל, אנחנו לא יכולים." היא השפילה את ראשה בחוסר נעימות.
"אבל אתה יכול." כריס הציע בתקווה גדולה. בבירור נראה היה שהוא לא ממש בטוח בעצמו שזה נכון. "אתה קוסם, אחרי הכל."
"לא." אדוארד אמר באכזבה. "אני לא יכול להשתמש בקסמים לטובתי האישית."
"אתה לא עשית על עצמך כישוף שיביא אותך לארץ הפלאות?" כריס שאל אותו.
"זה היה שיקוי." אדוארד תיקן אותו. "ואז המטרה שלי הייתה לעזור לכם כדי למנוע את המלחמה. לא היה לזה שום קשר אליי." הוא הסביר.
"אז אם אין מה לעשות עדיף לנצל את המיטב." נואר הציעה בחיוך חיובי מאולץ. גם היא לא הרגישה יותר מדי בנוח שאדוארד הצטרף, אבל במצב שלהם, היה עדיף לה לחשוב בצורה טובה מאשר להיתקע באשמה עצמית מדכאת. "אד יכול לסייע לנו בכל מה שקשור לקסמים." היא התקרבה אליו. "נכון?"
"אה, כן, אני יכול." הוא אמר בחוסר מוטיבציה משווע, אך השתדל להיות אופטימי עד כמה שאפשר, כמוה. הוא לקח נשימה עמוקה והתיישר עם גופו. "אני מוכן." הוא אמר בנחישות לא ברורה.
"אה, מוכן למה?" כריס שאל אותו בתהייה כשלא הבין מה פשר המבט הרציני והנועז שלפתע צץ על פניו. זה אמר משהו, אבל כמו תמיד, אצל אדוארד, היה מסובך לדעת מה במדויק.
"להשגיח עליכם שתחזרו בשלום." הוא שילב את ידיו והרים את סנטרו כלפי מעלה. השלושה השתדלו להסתיר את החיוך הספקני מהפנים שלהם. אדוארד שם לב לכך, אבל לא הגיב. הוא חיכה לשאלה שתבוא, עוד... אחת... שתיים... ו-
YOU ARE READING
מצוד הנבלים (ספר 3)
Fantasyבפקודת המלך ארתור, הממלכה התחלקה לשניים. חומה גדולה מפרידה כעת בין שני חלקים- הגיבורים בדרום והנבלים בצפון. בכדי למנוע מלחמה העלולה להתגשם, ההצעה תהיה מבטיחה לרבים. לא עוד פשעים, לא עוד ויכוחים- כל צד לעצמו. אך כמו בכל החלטה יש גם את המתנגדים לה, וב...
