מצוד הנבלים (ספר 3)

פרק 38 | שלום, חבר שלי

היערות תמיד היו דוממים מרחשים, לוחשים, בעלי מראה אפלולי כלשהו, ומרתיעים מטיילים. הפעם נראו כך יותר מתמיד. כנראה בגלל התחושה שאפפה את האזור, את האווירה הנוכחית שמשתרעת בממלכה. אן צעדה במהירות בשבילים הדהויים וניסתה לזהותם לאחר זמן רב בו לא בילתה בהם. היא פסעה בצעדים זריזים וקלים קדימה, מביטה על המסלול ובודקת לאן היא אמורה לפנות.

ואז היא נעצרה, כאשר סוליית המגף האדמדם על כף רגלה נראתה קטנה יותר מתמיד בתוך טביעת כפת הפרא שהסתדרה בתוך האדמה.

רעד מחשיד עבר בגופה. היא נסוגה לאחור הרחק מאותה טביעה.

"את, יותר מכולם, אמורה לדעת שאסור להסתובב ביערות לבד." הוא פנה אליה מצידה, אותו זאב נורא ואומלל. הפנים האחרונות שאחותה הצעירה ראתה בעוד רוחה יצאה מאור עיניה. כעס בלתי נשלט החל לבעור בה, אך היא הייתה חייבת לקחת אותו תחת חסותה בכדי לא להיכנס לצרה נוספת.

היא שלפה חץ יחיד מאשפתה וכיוונה אותו במתיחה על הקשת לעברו. הוא לא נד.

"תתרחק." הזהירה אותו. "תתרחק או שאירה."

"את לא תעזי." הוא פסע בצעד חד לכיוונה. זו ירתה עליו את נשקה החד מבלי להירתע, והוא ננעץ ברגלו בדיוק רב. עמידתו כשלה והוא ניצב חצי רפוי מטה. ידיו יצרו כיפה על הגוף הזה שתקף אותו, הוא רק לחשש ביללה. הוא תפס בחץ ושלף אותו בתנועה חדה, ואז חזר לעמוד על רגליו, כאילו דבר לא קרה.

הוא הרים את מבטו אליה, עיניו ניצתו בלהבה צהובה. "עכשיו עצבנת אותי."

צעקה חדה שוב חתכה את האוויר והניעה ציפורים תושבות מלהישאר במקומן הבטוח על העצים. שמעו זאת כל אלו שהיו באותה שעה ביער.

"מה זה היה?" רובין שאל. בקבוצתו היו גם טרנסט, נואר וקארל. טרנסט, שותפו, נד עם ראשו לשלילה.

עיניו נפערו לפתע בהבנה. "זו הייתה אן." אמר, ובלי הודעה מוקדמת רץ לכיווץ ממנו הגיעה אותה צעקה. רובין השליך מבט אל עבר נואר וקארל, זו סימנה לו ללכת אחריו. כך עשה.

ווין פרק את אן מנשקה תוך שניות אחדות. רגלו עדיין כאבה, אך הוא התעלם מהעובדה הזאת כי הפריעה לו בדרך. הנה היא, עוד בת אדומה, מוכנה להיות חלק מהתוכנית שלו, אחת מיני רבות, לאמלל את אימה. הוא סובב את זרועו על צווארה, עמד מאחוריה ולחץ על קנה הנשימה שלה בכוח. היא עדיין נאבקה.

זה לא היה הסגנון שלו, לעבוד נקי כל כך, אבל הוא עדיין לא רצה להשתמש במלוא יכולותיו עליה. בשבילה היו לו תוכניות שונות וארוכות יותר.

"את עשית טעות רצינית." הוא אמר לה בשקט. "רעיון גרוע מצידך."

"אתה מנסה להפחיד אותי, אבל זה לא יצליח לך." היא אמרה בנחישות, קולה נחנק כשאיתו התווכחה. ידיה נתפסו על זרועו וניסו להזיז אותה ללא הועיל.