לפתע היה שקט.
לא ציפורי השחור המנקרות בצווחות צרודות, לא קולות הפיצוח של הקרקע מהקיפאון שתקף אותה, לא דבריה החלשים של איימי כלפיה, אף אחד מהם לא הצליח לעורר את איב מספיק כדי שתפסע לאחור מקצה צוק לוע ההר רגע לפני שיקרה משהו לא יציב עם האדמה הקשה עליה עמדו, עליה היא עמדה, קרוב לסף התהום בצורה מסוכנת אולי מדי.
היא בהתה בפתח החשוך. הילת הירח והכוכבים האירו עליו, אך לא ממש עזרו לה לוודא את מה שחיפשה שם בפנים. הצל היה כבד מדי. הערפל הצחיח החל לעלות ולדקור את פניה בקור העז שלו.
"איב," איימי פנתה אליה, בפעם המי-יודע כמה. "בואי נזוז." היא תפסה בזרועה.
"כן." היא הסכימה והתרחקה מהמצוק בעדינות. לחיה התחממו שוב כשצעדה הרחק מהאדים. "יש לנו עבודה לעשות." היא הסתובבה והתעשתה על עצמה בין רגע. היא מיד חזרה להוביל את המשלחת, וניתקה את עצמה מאחיזתה של איימי בה.
היא התרחקה, ואיימי נשארה לרגע מאחור. מהר מאוד, כאשר ראתה שגם רג'י, סלון ופאריס מתחילים לרדת יחד איתה מההר, היא פסעה שוב אחריהם. לצידה, קארל הצטרף.
הלילה היה יותר רגוע מהיום. הרוחות נחלשו. זה היה מוזר. כמו התחושה הזאת שהציקה לה פתאום. היא המשיכה לחשוב ולחשוב לעצמה בזמן שירדו למטה, ולא יכלה שלא להתייחס לכובד הזה שיושב עליה. היא לא הייתה בטוחה ממה נגרם, כי לצערה יש כמה אפשרויות.
"את חושבת שהיא בסדר?" קארל פנה אליה ושבר את השקט פתאום. הם היו רחוקים מספיק מהשאר כדי לדבר בלחש מבלי שיבינו אותם.
"זו איב." איימי השיבה לו. "היא אף פעם לא בסדר."
הוא גיחך. היא לא ממש. זה לא נתן לו סיבה להפסיק את ניסיונותיו לשוחח איתה. "יש לה מבט." הוא אמר. "מבט לא טוב."
"אנחנו בדיוק שברנו את החומה." היא אמרה לו. "אנחנו עומדים להגיע לצד השני סוף כל סוף."
"כן." הוא נזכר. "היא לא אמורה להיות שמחה יותר?"
איימי נדה לשלילה. "נקמה לא קשורה בשמחה. היא קשורה בסיפוק עצמי."
"הא, נשמע עמוק." הוא העיר.
"אף אדם שרוצה נקמה לא עושה את זה כי זה ישמח אותו, אלא כדי להיות בטוח שהאשם קיבל את מה שמגיע לו."
"הבנתי." אמר לה.
"ואתה?" היא שאלה אותו.
"אני?" הוא החזיר לה בשאלה.
"למה לך בכלל לעשות את כל זה? לא היית חבר טוב של שלג?" היא הסבירה את עצמה כדי שיבין. "כל כך קל לך להפנות לה עורף?"
"לא, לא," הוא הרים את ידו במחאה. "מעולם לא אמרתי שאני מפנה לאף אחד עורף. אני רק מנצל את ההזדמנות שהגיעה אליי, כמו דה-ויל אמיתי."
YOU ARE READING
מצוד הנבלים (ספר 3)
Fantasiבפקודת המלך ארתור, הממלכה התחלקה לשניים. חומה גדולה מפרידה כעת בין שני חלקים- הגיבורים בדרום והנבלים בצפון. בכדי למנוע מלחמה העלולה להתגשם, ההצעה תהיה מבטיחה לרבים. לא עוד פשעים, לא עוד ויכוחים- כל צד לעצמו. אך כמו בכל החלטה יש גם את המתנגדים לה, וב...
