"תסלחי לי, עלמתי." קולו של הבחור שפנה אליה היה רך ונעים. "אבל את בסדר?" הוא שאל כשהיא עדיין עצמה את עיניה והרגישה מטושטשת מהנפילה המזוויעה שכמעט עלתה לה בחייה.
כמעט.
היא לא הרגישה יותר מדי כאב כדי לדעת שהיא גוססת, אבל גם לא הרגישה מתה. גופה כאב מעט, ראשה הדהד, והיא חשה שהקרקע ששכבה עליה הייתה קפואה לגמרי.
היא נאנחה, והצליחה איכשהו לפקוח את עיניה התשושות. היא חזתה בפניו של הבחור שהסתכל עליה מלמעלה. הדבר המוזר היה שהצליחה לראות אותו בבירור, למרות שהשעה הייתה שעת לילה. היכן שלא הייתה, היה שם אור, מעומעם אך מספיק כדי להבחין בדברים חשובים. הוא היה בגילה, הבחור שהסתכל עליה. עיניו היו תכולות ובהירות, עורו היה לבן וצח, כמעט חיוור לגמרי, אבל לא חולה. שיערו היה בלונדיני רק מעט. היא בחנה אותו מקרוב, ועדיין לא הייתה בטוחה אם לא היה בכלל לבן לגמרי. הוא לבש חליפה משונה, שלא דמתה לאף בגד שראתה אי פעם. היא הייתה תכולה-לבנה, בוהקת מעט, לא יותר מדי, מכוסה בגלימה ארוכה שהתאימה לה במדויק.
"מי- אתה?" היא הצליחה לשאול אותו.
"קוראים לי פייר." הוא השיב וכיווץ את עיניו. "את בסדר?"
"אני- אני חושבת." היא התרוממה בכאב, ומיד נאנקה. פייר, שרכן לצידה, לא התייחס לכך. "איפה אני?" היא השתדלה להתעלם מהכאב המתמשך שתיכף ייעלם, וניסתה להסתכל סביב ולבדוק האם גם חבריה נמצאים שם. היא לא ראתה אף אחד מלבדו.
"בבית שלי." הוא השיב. "או- בטירת הקרח שבתוך ההר."
"ההר." היא נזכרה. "רגע, יש טירת קרח בתוך ההר?"
פייר הנהן.
"כמה זמן אני כאן?" היא שאלה בדאגה.
"לא יותר מדי, אני חושב." השיב. "את אנג'י, נכון?"
היא הסתכלה עליו, מבועתת. "איך- איך אתה יודע?" היא נסוגה מעט לאחור. לא נראה היה שזה הפריע לו.
"ה- חברים שלך אמרו לי." הוא לא היה בטוח איך לומר זאת.
"הם כאן? הם בסדר?" היא מיהרה לקום ולעמוד. רגליה כשלו מהפתאומיות שבדבר והיא מעדה לתוך זרועותיו כשמיהר לתפוס אותה. היא הרימה את ראשה אליו וראתה שהמשיך להביט בה. כפות ידיו היו קפואות, והן הכאיבו לה כעבור מספר קל של שניות.
היא מיהרה להשתחרר מאחיזתו בלית ברירה. "אני- אני מצטער על זה." הוא אמר בהבנה.
"לא, זה- זה בסדר." היא אמרה בשקט. "החברים שלי פה?"
פייר הנהן לאישור.
"תוכל להוביל אותי אליהם?" היא שאלה, והוא הנהן שוב ופנה ללכת ולהראות לה. אנג'י הסתכלה עליו מתרחק, ולאחר כמה שניות בודדות התקדמה לעקוב אחריו.
YOU ARE READING
מצוד הנבלים (ספר 3)
Fantasiבפקודת המלך ארתור, הממלכה התחלקה לשניים. חומה גדולה מפרידה כעת בין שני חלקים- הגיבורים בדרום והנבלים בצפון. בכדי למנוע מלחמה העלולה להתגשם, ההצעה תהיה מבטיחה לרבים. לא עוד פשעים, לא עוד ויכוחים- כל צד לעצמו. אך כמו בכל החלטה יש גם את המתנגדים לה, וב...
