"כריס?" עיניה הבהירות נפערו בתדהמה, ושמו היה הדבר היחיד שהצליחה לומר. שררה שתיקה רגעית. מאחוריו שמע את צעדי חבריו המתקרבים כאשר הגיעו לשם אחרי הריצה המתישה אחריו, אך הקולות היו עמומים לו והוא התקשה לשים אליהם לב. את תשומת ליבו המרכזית נתן לה.
היא כמעט ולא השתנתה. שיערה הלבן אולי התארך קצת, כנפיה השחורות מעט התרחבו, הוא כמעט ושכח מזוג קרני התיש העגולות שגדלו מאוד מאז ראה אותה לאחרונה... אבל חוץ מזה, למרות שדי השתנתה, הוא לא הצליח לראות בה שום דבר שיגרום לו להתחרט על משאלתו להגיע אליה.
"איב!" הוא קרא ותפס אותה חזק. הוא לא שם לב שהרים אותה באוויר והסתובב יחד איתה כשעשה זאת, כנראה הלהט של הרגע בער בו והוא פעל לפי רק מה שבליבו. הדבר הבא שרצה לעשות היה לנשק אותה, אבל-
"רגע." היא עצרה בעדו עם ידה על שפתיו הרכות שכבר התכוננו לפגוש בשפתיה שלה. "איך אני אדע שזה באמת אתה?"
"אה, תשאלי אותי משהו שרק אני יודע." הוא הציע.
איב חשבה לרגע, ועיניה התכווצו כשעשתה זאת. הם התרחבו מחדש כאשר מצאה את האפשרות הטובה היותר. "אני יודעת!" היא תפסה בחולצתו ונישקה אותו בכוח.
כריס הופתע מכך מאוד, אבל בכל זאת, לא בדיוק נרתע, כי הרי רצה לעשות זאת ראשון.
מגע שפתיו כבר הודה בהכל, לא היה צורך לשאול איזו שאלה מטופשת. היא התנתקה ממנו וחייכה בסיפוק. "כן, זה אתה." היא סתרה על לחיו בכוח. "מה אתה עושה כאן?" טון הדיבור שלה הפך עצבני.
"השתגעת?" הוא שפשף את לחיו הכואבת והתקשה להבין מה בדיוק קורה.
"לא, ואתה?" היא שאלה אותו בכעס. "עברת את החומה כדי..." קול נחלש לפתע. "לחפש אותי?" עכשיו הייתה די מבולבלת.
"למצוא אותך." הוא תיקן את דבריה.
"זה... זה הדבר הכי נחמד שמישהו אי פעם עשה בשבילי." קולה מעט נחלש ומבטה הושפל אל הרצפה.
"את בסדר?" כריס ניגש אליה בדאגה.
"כן, כן," היא משכה באפה והרימה את ראשה מחדש. "פשוט... לא ציפיתי שאי פעם תחזור."
"את יודעת, חומה ענקית די מנעה ממני להגיע אלייך." הוא אמר וגיחך קלות. "אבל במשך כל הזמן הזה, לא הפסקתי לחשוב עלייך, אפילו לא פעם אחת."
"באמת?" חיוך קל עלה על פניה. הוא הנהן ללא היסוס.
"איב, מה קורה שם?" קול נשי נוסף נשמע לפתע ממרחק. מעבר לאחת מדלתות חדרי הטירה יצאה נערה בגילה, והיא התקרבה בזריזות אליהם. היא לבשה שחורים כולה, מלבד אבן תכשיט השרשרת האדום והבוהק שענדה. שיערה השחור היה ארוך יותר מאי פעם, כנראה לא הסתפרה מאז מפגשם האחרון. כשהגיעה אליהם, היא הופתעה מאוד, כמו איב, לראות את האורחים המוכרים שבביתם.
YOU ARE READING
מצוד הנבלים (ספר 3)
Fantasiaבפקודת המלך ארתור, הממלכה התחלקה לשניים. חומה גדולה מפרידה כעת בין שני חלקים- הגיבורים בדרום והנבלים בצפון. בכדי למנוע מלחמה העלולה להתגשם, ההצעה תהיה מבטיחה לרבים. לא עוד פשעים, לא עוד ויכוחים- כל צד לעצמו. אך כמו בכל החלטה יש גם את המתנגדים לה, וב...
