בין עצי הארז הרבים, קרוב לקרחת יער רחוקה, ניצב לו בית קטן. בעל גג רעפים חום וצמחייה גדושה סביבו, ושביל אפר נעלם שפונה מדלת העץ ממנו הלאה.
ילד, נער צעיר, כחול עיניים, או ירוק עיניים, תלוי באיזו עין אתה מסתכל, ובהיר שיער פרוע וחי, לבוש בגדי סחבה לבנים וחומים בניהם סרבל כהה, ניצב מחוץ לו והתעסק עם הצמחים, ולצידו גרגרה חתולה כתומה חומת עיניים, בלי הרבה מעש בחייה.
היא ייללה אליו, והוא ידע מה כוונתה.
"מה הבעיה?" הוא פנה אליה וקיבל תשובה מיד. שביל זוהר ומהיר עבר במשב זריז על פניו והפתיע אותו מאוד. הוא התרומם והתקרב לבחון אותו. הוא הסיר מראשו את כובע הבד החום הבהיר שלו, כדי לראות טוב יותר, וגילה שבאמת זה אמיתי.
מעבר לחלקת היער הנוספת הוא שמע את ריצתו של הבחור הצעיר שהתקרב לביתו. הוא היה לבוש מוזר לטעמו. עורו היה שחום ושיערו שחור וקצר. על פניו היה ברור שהוא מחפש משהו, ומשהו חשוב.
"הוא מסוכן? הוא לחש לעבר החתולה, והיא יללה בקלילות כשזנבה הסתלסל לו באוויר. "הא." הוא מלמל בהבנה. "תסלח לי, אדוני," הוא פנה אל אדוארד, הלא הוא היה האחד שרדף אחרי דבר לא ברור, ומנע ממנו להמשיך לעשות זאת.
"אדוני?" אדוארד כיווץ את עיניו בחוסר הבנה ומבוכה קלה. "אני לא נראה מבוגר כל כך." הוא דיבר לעצמו.
"אבל, אחרי מה אתה רודף?" הנער המשיך לדבר, לא מתייחס לדברי הסרק שזרק לאוויר.
"אני? אני..." אדוארד הפסיק את דבריו במחשבה מחודשת, האם בכלל כדאי לו לשתף את הנער הצעיר בתוכניותיו. "אני מחפש מישהו."
"כן, את זה הבנתי." הנער הנהן. "אבל את מי? אולי... אני אוכל לעזור לך."
"הא, אני לא בטוח-"
"זה אולי הבית שלי רק במשך חצי שנה, אבל אני מכיר את המקום טוב מאוד כמו את כף ידי." והוא הרים אותה למעלה כמציג לפניו.
"הו," אדוארד בחן אותו, ואז העביר מבט אל הקרקע הרחוקה, לכיוון השביל הזוהר שהוביל אותו לשם. "בסדר."
הנער סובב את ראשו לאחור, וכאשר ראה שהשביל נעצר שם, מול ביתו, הבין גם למה אדוארד הסכים כל כך מהר.
"הו," הוא אמר. "אולי אתה מחפש אותי?" הוא התחיל להסתקרן מהמחשבה על כך.
"אני לא יודע." אדוארד השיב. "אתה קשור לחתול במגפיים?"
"הא, לא." הוא התאכזב בכתפיים מושפלות. "אבל פרסי כן!" הוא נזכר ופנה להסתובב לאחור.
"מי זה פרסי?" אדוארד שאל, והמשיך להסתכל על הנער, הפעם כאשר תפס בחתולה הקטנה והציג אותה אל מול פניו.
"זאת פרסי. פרספונה." הנער אמר בחיוך, והחתולה ייללה אליו.
"החתול במגפיים?" אדוארד שאל אותו.
YOU ARE READING
מצוד הנבלים (ספר 3)
Fantasiaבפקודת המלך ארתור, הממלכה התחלקה לשניים. חומה גדולה מפרידה כעת בין שני חלקים- הגיבורים בדרום והנבלים בצפון. בכדי למנוע מלחמה העלולה להתגשם, ההצעה תהיה מבטיחה לרבים. לא עוד פשעים, לא עוד ויכוחים- כל צד לעצמו. אך כמו בכל החלטה יש גם את המתנגדים לה, וב...
