I'm Sorry

Part 8

הגעתי לבית של ג׳ו ודפקתי על דלת ביתה.

״ לור, זאת את? ״ היא צעקה מבפנים.

״ כן, ״ עניתי.

״ כנסי ״ היא הורתה.

נכנסתי לביתה, תמיד הרגשתי שם כמו בת בית, אמא שלה ממש אוהבת אותי אנחנו כבר כמו חברות.

״ לורני! ״ אמא שלה חייכה אליי
״ long time no see ״ היא אמרה בצחוק

״ מה שלומך גברת לואי? ״ נתתי לה חיבוק קטן.

״ מעולה, ואיתך? ״ היא תמיד מחייכת.

״ משתפר ״ עניתי למרות שזה ממש לא נכון, הכל הולך ממש גרוע.
״ ג׳ו, אפשר לדבר איתך? ״ אמרתי כשאני מסמנת לה בואי נדבר, דחוף.

״ כן, בטח, בואי נעלה לחדר שלי ״ היא קמה מהשולחן.
״ ביי אמא, תודה ״

עלינו לחדר של ג׳ו וחשבתי איך להתחיל לספר את הכל. איך להגיד לה שהוא מתחייס אליי נורא ופוגע בי? איך אני יגיד לה שיש מצב שאני באמת מרגישה אליו משהו? איך אני יגיד לה שאני רוצה לעזוב הכל ולברוח?

״ דברי, לור, מה יש? ״ היא נשמעה מודאגת.

אז התחלתי לספר לה, הכל, מההתחלה. לא פספסתי אפילו לא פרט אחד. כשסיימתי לספר לה היא שתקה.
״ נו, תגידי משהו, ״ התחננתי.

״ אני.. לא יודעת. לא ידעתי שהוא מתייחס אלייך ככה. ״ היא נאנחה.

״ כן. הוא פעם נחמד ופעם לא. אני לא מצליחה להבין מה עובר לו בראש ״ נאנחתי גם אני.

״ אבל את כן מצליחה להבין מה עובר אצלך בראש ״ היא קרצה לי בחיוך.

״ היי! אמרתי לך את זה כי הבטחתי, אל תלעגי לי על זה עכשיו! ״ צחקתי.
״ בכל מקרה, זה בחיים לא יקרה. ואת יודעת מה? אני גם לא רוצה שזה יקרה. הוא מתייחס אליי כמו אל אוויר. הוא פוגע בי ופוגע ונמאס לי. ״ אמרתי בעוד דמעה זלגה על לחיי.
היא חיבקה אותי.
״ באמת, את לא מבינה כמה זה פוגע לספוג את ההשפלות האלה שוב, ושוב, ושוב. אני לא מבינה מה עשיתי לו שהוא כל כך שונא אותי. אבל אני לא אבכה בגללו, אין לי סיבה לבכות בגללו. ״ אמרתי והתיישרתי. החלטתי שדי. אני עם הילד הזה, סיימתי. הדבר היחיד שיש לי איתו זה הבוגר-מתבגר. חוץ מזה אני לא רוצה לשמוע ממנו.

״ טוב די, בואי נעשה משהו כיפי! ״ היא חיבקה אותי

״ כן, מתחשק לי לראות סרט ולאכול הרבה גלידה. ״ אמרתי נאנחת.

״ מממ, אני חושבת שאני יודעת מה יש לך. ״ היא אמרה ברישמיות מגרדת את הזקן שאין לה,