I'm Sorry

Part 30

~ • ~ (למחרת, בוקר של בית ספר)
אני ומייק היינו בדרך לבית הספר, ואז הרגשתי רטט מוזר.
אה, נכון, זה בסך הכל הטלפון שלי.
המסך נדלק ועל הצג היה כתוב- ׳נאש׳.
קיבלתי ממנו הודעה:
נאש: ״ היום ב3, לכי לאותה כיתה, צריך לסיים עם הבוגר מתבגר. ״

לא עניתי, אין לי למה לענות.

נכנסתי לכיתה והתיישבתי ליד הייס, העברנו את היום בקלילות ואת האמת שממש נהנתי להיות איתו ועם החבורה היום. הם משכיחים ממני את כל הדרמות שאני עוברת מחוץ לבית הספר.

~ • ~ (בית ספר, שעה 3, הכיתה הנטושה)
ישבתי באותה כיתה, מחכה, כמו תמיד. נאש אוהב איחורים אופנתיים, אבל נו, כבר התרגלתי.
הוצאתי מחברת והתחלתי לצייר, מרוב שעמום. הוא ממש הגזים הפעם. ציירתי פסנתר. לא הרבה יודעים, אבל חוץ מלנגן בפסנתר, ציור תמיד היה אחד התחביבים האהובים עליי. כשהייתי קטנה הייתי הולכת לחוג ציור, אז אפשר להגיד שלמדתי כמה דברים משם.

הוא נכנס לכיתה, נושם בכבדות, מיואש.
הוא לא נראה טוב, הוא נראה כיאילו בכה, הוא קצת חיוור וחלש. משהו עובר עליו, אני כמעט בטוחה.
״ ממש הגזמת הפעם, אני מחכה לך כבר יותר מחצי שעה. ״ אמרתי בעצבים.
הוא לא ענה, פשוט התעלם והוציא כמה ספרים מהתיק.

״ אה-הו! אתה חי בעולם משל עצמך? ״ התעצבנתי, הוא הסתכל עליי בקרירות עם מבט מגעיל.

הוא זרק את הספרים מולי והוציא את הטלפון שלו, ניתוק מוחלט ממני. נו, הנה, מה הפעם?
״ מה יש לך? ״ נבהלתי מזריקת הספרים הפתאומית

״ את מוכנה לשתוק ולפתור את התרגילים כבר? אני מזכיר לך שאני פה רק כי אני חייב. ״ הוא אמר בגועל. וואו, לא חשבתי שיגיע לרמות כאלה אחרי כל מה שעברנו יחד.

״ מה הפעם? ״ ניסיתי להסתיר שנפגעתי, אבל אני יודעת שהוא קורא אותי גם בלי שאני אומרת כלום.
״ מה עשיתי הפעם, נו?! ״ הוא התעלם לגמרי, כיאילו אני לא קיימת.

״ וואי לורן, אולי תשתקי?! אני מת לעוף מפה כבר!! ״ הוא סוף סוף הרים את מבטו אליי.

״ חזרנו לאותה תקופה? אותה תקופה שאתה פוגע בי? ואני צריכה לבכות בגללך כי עדיין אכפת לי ממך? אתה מבין מה אתה גורם לי בכלל, נאש? ״ הרגשתי את הדמעות בקו המים, מחכות לאותה מילה שלו שתגרום להן להתפרץ.
״ אם אתה כל כך רוצה ללכת, לך, אני לא אספר לאף אחד, אל תדאג, גם ככה הזנחנו את זה ממש. ״ אמרתי בלעג. היינו אחד מול השני, אני בצד שולחן אחד והוא בצד המקביל. הוא הניח את מרפקן על השולחן ובעזרת ידו הרים את מבטי אליו.

״ את מה? את זה או את הקשר שלנו? ״ פניו היו קרובות לשלי עד כדי כך שיכולתי להרגיש את נשימותיו על שפתיי,