I'm Sorry

Part 14

~ • ~ (בית ספר, כעבור שבוע וחצי)
~ נ.מ לורן ~
אני וג׳ו עברנו והלכנו לקפיטריה, ארוחת 10 הגיעה, תודה לאל.
הייס וליאם רצו מאחורה, ״ היי, חכו גם לנו! ״ שמעו אותם אומרים

״ הייס, אתה כזה פדלאה ״ ג׳ו צחקה ונתנה לו נשיקה על הלחי
כן, בזמן הזה הם הספיקו להתנשק ולהיות ביחד. מדהים.
למרות הכל, אני ממש שמחה בישביל הייס אחרי מה שקרה בינינו, הוא מדהים, מגיע לו מישהי כמו ג׳ורדן.

״ היי, נא לא לאכול ליד הרעבים. ״ צחקתי איתם, למרות שבפנים ממש כאב לי. הייס ממש דומה לנאש, העיניים שלו, הכי מזכירות. כשאני רואה את הייס ישר הוא עולה לי לראש, וזה כואב. אני מרגישה.. ריקה. כן, זאת המילה. ריקה.

״ צודקת, סליחה, ״ ג׳ו הבינה למה התכוונתי, אני מניחה שאם נאש לא סיפר להייס, אז הייס לא יודע מכלום.

״ אולי נתכנן משהו לאחר הצהוריים? ״ ג׳ו שאלה

״ לורן לא יכולה, ״ הייס דיבר

״ מה זאת אומרת לורן לא יכולה, אני לורן ואני אחליט אם אני יכולה ״ צחקתי חסרת הבנה, למה הוא התכוון?

״ אה כן, לא אמרתי לך. נאש ביקש ממני להודיע לך שתישארו היום בבית הספר לבוגר מתבגר. ״ הוא אמר,
׳ אוי. לא. ׳ השפלתי את ראשי במחשבות
הסתכלתי לכיוון השולחן שלו. הוא כל כך יפה. הוא יושב עם חברים ו...ילדה אחרת. היא יושבת לידו. לא ראיתי אותה אף פעם, הוא צוחק איתה. הוא נדמה כיאילו הוא מפלרטט איתה, מניח יד סביבה, צוחק איתה, מתקרב אלייה.. לא.. זה לא קורה לי. הוא כבר שכח אותי? לא, אין מצב. בטוח יש הסבר. ׳ אל תמהרי לקפוץ למסקנות, לורן, זה מביא רעות ׳ אמא שלי הייתה נוהגת לומר.

~ • ~ (סוף היום)
ישבתי בסיפרייה, מחכה לנאש, מיואשת.
״ היי, הגעתי. ״ הוא התיישב. הסתכלתי לעיניו הכחולות שתמיד משרירות בי ביטחון ורוגע.

״ כן, היי. ״ מלמלתי

״ אולי עדיף שנלך למקום אחר? ״ הוא עיוות את פרצופו וגירד בעינו.

״ לא ממש אכפת לי אז, אחריך ״ סימנתי לו
הלכנו יחד לאותה כיתה נטושה. התיישבנו והתחלנו לעבוד.

״ הבגרות הבאה? ״ הוא ניסה לסיים מהר, מחזיר אותי לאותן תקופות.

״ שוב מתמטיקה. ״ נאנחתי.

״ טוב, בואי נתחיל לעבוד. ״ הוא הוציא כמה ספרים והורה לי לסיים כמה תרגילים. הוא ישב לידי כך שהוא בצד שמאל ואני בצד ימין, התחושה להיות שוב קרובה אליו מעבירה בי הרגשה נעימה.

פתרתי את אחד התרגילים ונתקעתי, חזרתי עליו שוב ושוב ושוב, אבל לא הצלחתי. אני שונאת כשזה קורה לי, אני שונאת לבקש עזרה.
הוא שם לב שנתקעתי, ״ הכל בסדר? ״ הוא שאל