I'm Sorry

Part 7

אני באמצע שום מקום. החלטתי לנסות להתחיל לשחות לאיזה כיוון, וקר, ממש. אני מרגישה את הקור עוטף את גופי ולא משחרר, לא נותן לזוז.
לפתע שמעתי ״ לורן! ״
״ לורן את כאן?? ״

ראיתי את מייק מגיע מרחוק
״ מייק! בוא מהר! ״ צעקתי לו
״ אני לא יודעת איפה אני ״ ניסיתי להישאר מעל קו המים ולשחות אליו.

״ אני בא! תמשיכי לשחות לכיווני! ״ הוא שחה ממש מהר וחילץ אותנו משם.

״ בחיים שלך אל תעשי את זה יותר! אני הייתי בטוח שאנחנו לא הולכים למצוא אותך יותר! ״ מייק נבהל

״ סליחה, לא שמתי לב, ״ התנצלתי
״ קר לי, ״ רעדתי

״ נאש, אתה יכול לעטוף אותה בשמיכה, והייס אתה יכול ללכת לקנות עוד שמיכה בסופר הגדול הזה שם? אני הולך להביא לה משהו חם לשתות ״ מייק נתן לו כסף בעוד הוא הולך ורץ לאיזה חנות שהייתה בסביבה.
נאש קם כדי לעטוף אותי בשמיכתו. הוא לקח אותה ועטף אותה סביבי.

״ ק-קר לי ״ רעדתי ממש

״ את כחולה ״ נאש אמר מסתכל עליי, מתלבט מה לעשות. יכולתי להעיד אם הוא מתלבט אם להמשיך להיות קר ומגעיל או פעם אחת להיות נחמד. אם הוא מכיר את המושג הזה בכלל.
הוא התקרב אליי ועטף אותי בידיו החמימות. הרגשתי חום שעובר בגופי.
״ את ממש רועדת, אולי תלכי לרופא? ״

״ אני לא צר-ריכה ר-רופא. ״ קפאתי מקור, הוא לא הגיב.
היינו מחובקים משהו כמו עשר דקות ומייק חזר עם שוקו חם. שתיתי אותו ממש מהר, זה לא עזר.

״ את רוצה עוד אחד? ״ מייק שאל

״ כ-כן ״

״ היית יותר מידי זמן במים הקרים, נאש תבדוק אם עולה לה החום ״ הוא הצביע עליי, מה יש לו עם כל הפ-פקודות האלה אני בסדר גמור נו,
נאש הניח את ידו על מצחי, צמרמורות עברו בגופי, קר לי כל כך.
״ את ממש חמה ״ הוא אמר והייס בדיוק חזר, ורץ אליי, עוטף אותי בעוד שמיכה ומחבק אותי, בעוד נאש מתרחק באיטיות.

״ בואי, תישעני עליי ותנסי להירדם, ניקח אותך הביתה בקרוב ״ הוא אמר בקול מרגיע ונרדמתי עליו. הדבר הבא שאני זוכרת הוא שאני מתעוררת בחדר שלי, בבית שלי.
ניסיתי לקום אבל הייתי חלשה מידי, לא יכלתי לדבר, לא יכלתי לעשות כלום, העדפתי להירדם שוב.

~ • ~ (לאחר שבוע, ערב)
שבוע אחרי התקרית אני סוף סוף מרגישה מספיק חזקה בישביל לחזור לבית הספר, אז מחר אני צריכה לקום מוקדם, לצערי.
כולם באו לבקר אותי, המון ילדים מהכיתה, בעיקר הייס וג׳ו, הם היו פה כל הזמן.
היחיד שלא בא לבקר אותי הוא.. נאש.