~ • ~ (בוקר חדש אחרי שבועיים, עדיין בנ.מ נאש)
הגעתי לבית הספר היום שוב יחד עם לורן. מרוב מחשבות על כמה שאני לא רוצה לחשוב על אמילי הזאת אני רק חושב עליה יותר. עברו שבועיים ואני והיא ממש התחברנו, היא מתוקה, אוהבת, אפילו מזכירה קצת את לורן.
אבל אני ממש לא מחבב אותה או משהו, סך הכל ידידים.
מאוחר יותר אני מוריד סוף סוף את התחבושות מהרגל שלי, תודה לאל.אני ולורן נכנסנו יחד לבית הספר והלכנו לכיתה שלי לשים את התיק.
״ בייב, זה באמת בסדר, את לא חייבת ללוות אותי לכל מקום ״ צחקתי והסתכלתי עלייה, היא חייכה אליי ונראתה מהממת כמו תמיד.״ אבל אני דואגת לך. ״ היא ליפפה את ידיה סביב עורפי ברכות.
״ אבל אין לך מה, ״ חייכתי אליה וליטפתי את פניה, היא חייכה אליי בחזרה ופתאום קלטתי בזווית העין את אמילי, עומדת ומסתכלת. לא היה לי נעים ממנה אבל לורן רכנה לנשק אותי. ומה כבר יכולתי לעשות, להגיד לה ׳בואי לא נתנשק לא נעים לי שאמילי תראה אותנו׳? היא תתחרפן.
לורן משכה אותי לנשיקה תוך כדי שעיניי מופנות לאמילי שמסיטה מהר מבט מאיתנו, באמת שלא נעים לי.״ בייב, הכל בסדר, אתה מרגיש טוב? ״ לורן ליטפה את פניי והצלצול נשמע,
״ אני מרגיש מעולה, לכי לכיתה שלא תאחרי ״ הדבקתי לה נשיקה קטנה על הלחי והיא הלכה לדרכה.~ • ~ (הפסקת עשר, קפיטריה)
הלכנו לשולחן הרגיל שלנו ואני כמובן באתי עם הקביים, והתקשתי לקחת לי משהו לאכול. אמילי פתאום הגיעה,
״ צריך עזרה? ״ היא שאלה בחיוך״ אני אשמח, ״ נאנחתי, המצב הזה באמת מבאס, אני לא יכול לעשות כלום בגלל הרגל הזאת שהחליטה להישבר פתאום.
טוב, את האמת שזאת די אשמתי.״ בוא, ״ היא משכה בידי ומעדתי קדימה, פנינו היו קרובות מתמיד, הלב שלי דפק מהר, אני לא יודע למה, אבל אני שונא את זה.
״ אחחח, ״ הרגשתי כיאילו שוב נשברה לי הרגל
״ סליחה! ״ היא יישרה אותי והסמיקה.ישבנו חזרה עם כל החברים ודיברנו. כל הארוחה הדבר היחיד שחשבתי עליו זה אותו רגע שאני ואמילי היינו קרובים. מה קורה לי?
הסתכלתי עליה, היא באמת ממש יפה. אבל יש לי חברה, ואני לא יכול לאכזב אותה.הצלצול נשמע וכולם חזרו לכיתות, מזל שלא יצא לי לראות את לורן, היא שמה לב כשאני מתנהג מוזר.
המורה לכישורי חיים התחילה לדבר,
״ טוב תלמידים, כל אחד יוציא פתק של שם של ילד מהכיתה המקבילה אלינו ואיתו הוא יצטרך להכין עבודה על שיווין בין אנשים. ״
ישר חשבתי על אמילי. מצד אחד, אני מאוד לא רוצה להכין את העבודה איתה. מצד שני, אני מאוד רוצה להכין את העבודה הזאת איתה.
YOU ARE READING
I'm Sorry
Fanfictionלורן (16), אמא שלה, ואחיה הגדול מייק (17) עוברים לגור בצפון קרוליינה. בית ספר חדש, חברים חדשים, אהבה חדשה..? הספר גמור - אם סיימתם לקרוא יש ספר המשך : ❤️ Trust (Nash Grier) בהתבססות על: Nash Grier, Hayes Grier. כל הזכויות שמורות ל- @LoveMyHazz