Part 11

3.9K 183 20
                                    

~ • ~ (היום שאחרי)
קמתי בבוקר מחויכת מתמיד. אז כמובן, עשיתי את הארגונים הרגילים של הבוקר, אני ומייק יצאנו והגענו לבית הספר.
אני לא יכולה לחכות כבר לראות אותו.
נכנסתי לכיתה, והלכתי ללוקר. פתחתי אותו, הכנסתי את הספרים וכשסגרתי את דלת הלוקר, הייס עמד שם.

״ היי! ״ נתתי לו חיבוק

״ הרבה זמן לא דיברנו. ״ הוא היה מבואס

״ על מה אתה מדבר, אתמול היה בית ספר ״ צחקתי

״ כן אבל אני רגיל להיפגש איתך אחר הצהריים. ״ הוא התלונן

״ אווו, ״ גיכחתי ואז נשמע הצלצול להיכנס לכיתות. אוף, ממש קיוויתי שנאש יבוא להגיד לי בוקר טוב. אפילו הודעה הוא לא שלח לי.

נכנסנו לכיתה וכל אחד התיישב במקומו והשיעור התחיל כרגיל. המורה התחילה להסביר על עבודה חדשה שתיהיה בביולוגיה וכולם נאנחו באכזבה.
ואז נשמעה דפיקה על הדלת.
״ כן? ״ המורה השיבה
הדלת נפתחה וראשו של נאש ביצבץ החוצה, הוא הסתכל על המורה וצעד צעד קדימה. טיפש, מה אתה עושה שם?
״ המנהלת קוראת ללורן קולינס, אפשר לקחת אותה שנייה? ״ הוא אמר ברישמיות
״ גשי, לורן, קוראים לך. ״ היא סימנה והמשיכה בשלה.

יצאתי מהכיתה.
״ המנהלת קוראת לי? למה? ״ התפלאתי והתנהגתי כיאילו אני לא מתרגשת לראות אותו.
הוא גיחך והושיב אותי על השולחן הקרוב.
״ את מאמינה לכל דבר אה? ״ הוא צחק וליטף את פניי
לא הבנתי
״ זה היה סתם תירוץ כדי להוציא אותך מהשיעור ולהיות איתך ״ הוא גיחך.
ליפפתי את ידיי ורגליי סביבו בעוד שהוא מקרב אותי אליו.

״ אתה יודע ש.. ממש נעלבתי שלא אמרת לי בוקר טוב היום בבוקר? ״ עשיתי פרצוף עצוב בעודי משחקת בשיערו הנעים.

״ בוקר טוב בייב ״ הוא ריסק את שפתיו על שלי. אני מתחילה להתמכר לטעם שלו.

״ עכשיו זה בוקר טוב ״ חייכתי אליו.
הוא חיבק אותי חזק ושמר אותי אצלו. אני מרגישה, שלמה.

״ טוב, אני צריכה לחזור לשיעור, המורה בדיוק התחילה להסביר על עבודת הגשה חדשה, אני חייבת להיות שם. ״ אמרתי אחרי כמה זמן שהיינו מחובקים יחד.

״ לא. את נשארת איתי פה. ״ הוא אמר כמו ילד קטן והדביק לי עוד נשיקה קטנה

״ די, אני חייבת ללכת, ״ הוא הצמיד את ראשי אל שלו
״ לא ״ הוא קבע ואני צחקתי.
״ את יודעת מה? אם את הולכת את תצטרכי להתכרבל איתי כל אחר הצהריים כדי לפצות על הזמן האבוד. ״ הוא שילב ידיים.

״ אני לא רואה פה שום בעיה. ״ חייכתי

״ תחכי לי בשער אחרי הלימודים. ״ הוא קרץ לי והלך.

I'm SorryWhere stories live. Discover now