I'm Sorry

Part 18

~ • ~ (בבית של ג׳ורדן, המשך היום)
״ נו, לורן, תגידי משהו. שתקת כל הדרך הביתה. ״ היא אמרה בטון עצוב

״ ג׳ו, לא בא לי לדבר על זה. הוא נזכר רק אחרי שניסה להעיף אותי מלהיות איתו ועם חברים שלו. אנחנו חודש ביחד, לא יודעת, לא ציפיתי ממנו להרחיק אותי ממנו דווקא היום. ״ נאנחתי.
איך הוא יכל לעשות לי את זה?

״ לא יודעת, לור. לדעתי את לא צריכה לשפוט אותו סתם ככה. ״ היא הגנה עליו

״ אני לא מבינה, את בצד שלו או שלי? ״ התלוננתי

״ שלך, ברור, ברור.. ״ היא מלמלה. מה עובר עליה..?

אני וג׳ו יצאנו לשופינג, קנינו מלא בגדים חדשים! אני חייבת להודות. זה קצת השכיח את מה שהיה היום. שופינג. זה תמיד עוזר, תודו.
חזרנו לביתה של ג׳ו בשעה חמש, מותשות.
״ טוב, ג׳ו ג׳ו, נראה לי אני זזה הביתה, תודה ששימחת אותי ״ באתי לתת לה חיבוק וללכת אבל,

״ מה? לא אין מצב את לא יכולה ללכת! ״ היא נלחצה
הסתכלתי עלייה במבט מבולבל, מה יש לילדה הזאת?
״ זאת אומרת, לא.. מה תלכי? תישארי את עדיין מבואסת. ״ היא ניסתה לשכנע אותי. נו טוב, זה לא שיש לי משהו יותר טוב לעשות בבית.

״ אוקיי.. מה נעשה? ״

״ סרט? ״ היא חייכה

״ אימה? ״ חייכתי בחזרה

״ מה יש לך מאימה? ״ היא צחקה וחיפשה סרט

״ אני אוהבת לפחד. ״ אמרתי בגאווה

״ מוזרה ״ היא גלגלה עיניים

״ היי, מוזר זה טוב. ״ נתתי לה כאפת שטות וצחקנו, לא יכלתי לבקש חברה טובה יותר, אני נשבעת.

בחרנו לראות הטינה, וואו, אחד הסרטים.
״ את חולת נפש, אני לא רואה איתך סרטים יותר בחיים! ״ היא צחקה, היא כל הזמן בודקת בטלפון, עובר עלייה משהו, אני בטוחה.

היא הכריחה אותי ללמוד את אחת השמלות היפות שקניתי היום, היא ממש יפה ומכובדת, בצבע כחול של הים בבוקר, אני ממש אוהבת את הצבע כחול.

״ וואי, שבע, מאוחר ״ היא אמרה

״ כן, אני זזה הביתה ״ קבעתי, באמת כבר מאוחר ואני עייפה ממש.
״ כן כדאי, ״ היא אמרה
״ טוב אז אני רק אחליף בגדים חזרה ״ התכוונתי להיכנס חזרה לחדר, אבל היא עצרה אותי
״ לא לא לא לא, את חייבת ללכת עכשיו. ״ היא ניסתה לגרש אותי

״ ג׳ו, מה עובר עלייך? ״ צחקתי ונלחמתי בה, מה יש לה?

״ לכי הביתה מאוחר ממש!! ״ היא הכריחה אותי