I'm Sorry

Part 20

~ • ~ (בוקר, בית משפחת גרייר)
~ נ.מ לורן ~
התעוררתי לציוץ הציפורים, באמת, יש להם ליד הבית עץ ענקי והציפורים מתחנלות שם כל הבוקר ומחוררות לי את הראש.
נאש עוד היה רדום לגמרי, אז החלטתי להעיר אותו בנשיקות קטנות.

״ בייב, די, אני מנסה לישון ״ הוא אמר בקול של הבוקר שלו, נאנח. ופאק הקול שלו בבוקר.

״ בייב, הקול של הבוקר שלך גברי ברמות. ״ מה? הייתי חייבת להגיד את זה,
הוא צחק, ״ כן? ״
הנהנתי,
״ ואתה עוד מתלונן על הנשיקות שלי, פחח. ״ גלגלתי עיניים
״ מה זה כל האהבה הזאת על הבוקר? ״ הוא אמר תופס את ראשי ומלטף את לחיי.

״ מה לעשות, מגיע לך. ממש נהנתי אתמול. ״ חיכחתי בין אפינו

״ נכון, באמת מגיע לי. נשקי אותי ״ הוא עשה דאק פייס ואני צחקתי,

״ קודם נצחצח שיניים, בוא ״ משכתי אותו מהמיטה, שמה לב שהוא מתחיל לפתח קוביות ואני אוהבת את זה.

הוא נישק אותי על האף וכל האף שלי היה מלא במשחת שיניים,
״ איכס! מה אתה עושה?? ״ צחקתי

״ אני? מנשק אותך, מה הבעיה? ״ הוא היתמם
נישקתי אותו בלחי

״ איכס! ״ הוא ניגב אותו

״ טוב די, טיפש, אפילו לצחצח שיניים אי אפשר איתך. ״ ירקתי את הכל ושטפתי את פניי וכך גם הוא.
כשעליתי חזרה עם הפנים למעלה קלטתי שבעצם ישנתי אצל נאש, ולא חזרתי הביתה.
״ שיט ״ הסתכלתי עליו מפוחדת

״ מה יש? ״ הוא התחיל לדאוג

״ שיט, שיט, שיט. ״ רצתי לטלפון שלי, פתחתי אותו,
6 שיחות שלא נענו ממייק, 2 שיחות שלא נענו מאמא.
נאש הגיע אחריי.

״ שיט. ״ הוא הסתכל בטלפון שלי.

״ מה עכשיו? ״ נאנחתי.

״ תתקשרי אליו, ותגידי את האמת, אל תשקרי. ״ הוא ליטף אותי

״ אתה יודע מה יהיו התוצאות כן? ״ הסתכלתי עליו לתוך עיניו הכחולות.
הוא הנהן. ״ עדיף שלא נשקר, עדיף שהוא ייסמוך עלינו. רק שלא יעלו לו מחשבות לראש, אחרת אני מת. תבהירי שלא קרה כלום וסתם נרדמנו. ״

לקחתי נשימה עמוקה והתקשרתי למייק.
צליל ראשון, צליל שני, צליל שלישי.
הוא ענה.
שתיקה.
״ איפה את?! ״ הוא צעק ונבהלתי,

״ תירגע ואל תתחרפן, נרדמתי אצל נאש בטעות, לא קרה כלום, זה קורה, חזרנו אליו ונרדמנו. ״ ניסיתי להישמע רגועה