I'm Sorry

Part 16

~ • ~ (הבוקר שאחרי)
״ היום אני ונאש רוצים ללכת יחד לבית ספר, אתה לא נעלב, נכון מייק? ״ צחקתי ונתתי לו נשיקה על הלחי

״ לא לא, בכלל לא, תשאירי אותי ללכת לבד, תהנו, ללכת ביחד, כשאני לבד, ביחד, לבד ״ הוא עשה פרצוף עצוב

״ שקט, תרגיש קצת איך אני הרגשתי בחודש האחרון. ״ נתתי לו כאפת שטות והוא שתק, מבושה.
יצאתי החוצה ונאש חיכה לי מחוץ לשער ביתי.

״ וואו ״ הוא הסתכל עליי בתדהמה

״ מה? ״ צחקתי

״ זה הגיוני שמיום ליום את יותר ויותר יפה? ״ הוא חיבק אותי
הסמקתי והסתרתי את פניי
הוא הוריד את ידיי, ״ אין לך מה להתבייש ממני ״ הוא נישק אותי ברכות על הלחי וחייכתי אליו

הלכנו יחד לבית הספר, ונכנסנו יד ביד. כל המבטים היו עלינו. תפסתי בידו של נאש יותר חזק, הייתי ממש לחוצה.
הוא רצה ללוות אותי לכיתה שלי, אז הלכנו, שמתי את התיק ויצאנו מהכיתה.
הוא שם לב שהייתי ממש מובכת, ״ היי, בייב, תירגעי, ״ הוא עצר, באתי לדבר אבל הוא קטע אותי
״ אני יודע שזה לא נעים שכל המבטים עלייך אבל צריך להתמודד עם זה, את יוצאת עם הילד הכי חתיך בבית הספר. ״ הוא השוויץ וצחקתי
״ אני אוהב כשאת צוחקת ״ הוא חייך חיוך שחושף את גומתו היפה

״ ואני אוהבת אותך ״ אמרתי כשהוא מחייך חיוך גדול, מושיב אותי על שולחן קרוב ומנשק אותי לאט, עם המון אהבה. הוא עושה לי משהו בבטן, תחושה טובה כזאת, שאי אפשר להסביר.
הרגשתי שכל העיניים עלינו, ״ די, לא נעים ״ צחקתי
״ מה לא נעים, אני רוצה שכל העולם ידע שאת שלי. ״ הוא המשיך לנשק אותי

״ באמת ״ אמרתי בין הנשיקות ״ אם אתה, ״, ״ אם אתה חושב״ טוב אי אפשר ככה, עצרתי אותו,
״ באמת אם אתה חושב שאתה כל פעם יכול להשתיק אותי בנשיקה אתה ממש טוע...״ הוא שוב נישק אותי
״ זה לא יעבור לך בשתיקה ״ צחקתי

״ אני אומר... שזה לא יעבור לי בשתיקה היום אחרי הלימודים, אצלי בבית, מה את אומרת? ״ הוא חייך וגילגלתי עיניים

״ טוב לך, עוד מעט צלצול ״

״ אחרי מה שהיה בחודש שעבר אני לא מתכוון לפספס איתך אפילו לא שנייה ״ הוא הצמיד את מצחינו ראש בראש.

״ אבל יש בית ספר! ״ צחקתי

״ אז נבריז קצת, מה קרה? ״ הוא חייך

״ ממש לא, יש לי שיעור מתמטיקה. ״ קבעתי

״ את ממש מבאסת, אמרו לך פעם? ״ הוא התלונן והניח אותי חזרה על הריצפה כאילו הייתי בובה