I'm Sorry

Part 10

כבר הגיע סוף היום ואני מחכה לו בסיפרייה, הוא שוב מאחר.
אני מחכה לו כבר יותר מרבע שעה ונמאס לי. אני אוספת את הדברים ויוצאת מהספרייה.
יצאתי לכיוון המדרגות כדי לרדת לקומת קרקע ולא הסתכלתי על הדרך. אני לא מאמינה שהוא הבריז לי.
ירדתי במדרגות באותו זמן שמישהו עלה במדרגות ונפלנו, כשאני מעליו.
איך לא? נאש.
היינו קרובים, יכולתי להרגיש את נשימתו עליי ואת הקצב המהיר שליבו דפק.

״ סליחה, לא שמתי לב לאן אני הולכת. ״ אמרתי כשהתרוממתי ממנו.

״ את מוכנה להפסיק לעשות לי את זה?! ״ הוא תפס בפניי בשתי ידיו והסתכל עליי במבט עצבני, מאוכזב.

״ מה? על מה אתה מדבר?! אתה הברזת לי! ״ איזה חוצפן. העפתי את ידיו ממני.

״ לא, את מוכנה להפסיק לפתות אותי ככה?! ״ הוא הסתכל עליי לתוך עיניי, ופניו היו כמעט צמודות אל שלי. הוא תפס בידי ממשיך להסתכל עליי,

״ איזה שטויות, אני לא עשיתי כלום. ״ התעצבנתי. אני כמעט בטוחה שהוא יכול לשמוע את הקצב המהיר שבו הלב שלי דופק.

״ טוב אתה מוכן לשחרר? אני רוצה ללכת הביתה. ״ אמרתי מעוצבנת.

״ אה באמת? אני כמעט בטוח שאת מתה לנשק אותי. ״ הוא המשיך להיות עצבני והתקרב אליי יותר, הלכתי אחורה עד שנתקעתי בקיר.

״ לא! למה אתה מת לנשק אותי?! ״ שיקרתי, כמובן. ברור שאני מתה לנשק אותו. התעצבנתי בחזרה ואפינו נגעו אחד בשני.

״ כן! כן אני רוצה לנשק אותך אז מה?! ״

תפסתי את פניו ונישקתי אותו, הרגשתי את הפרפרים עוברים בכל גופי, תחושה חמימה כזאת, שאני עושה את הדבר הנכון,

אבל עצרתי את הנשיקה והתחלתי לדבר,
״ בגללי לא באת יומיים? ״ שאלתי והשפלתי את ראשי

״ כן. ״ הוא הלך לאסוף את הספרים שנפלו.

״ למה? ״ התכופפתי כדי לעזור לו

הוא הרים את ראשו. ״ כי אני לא יכול להפסיק לחשוב עלייך. על הנשיקה הזאת. אני לא יכול שלא לחבק אותך ולנשק אותך. אני לא מסוגל להיות ידיד שלך! ״ הוא העיף ספר אחד.
״ אבל זה בסדר. אני מבין. את לא אוהבת אותי. ״ הוא לא הסתכל עליי יותר.

קמתי. להגיד לו? לא להגיד לו? לא יודעת. הסתובבתי סחור סחור. אני אוהבת אותו. מה עוד יש לי לעשות בנוגע לזה?

הוא התרומם אחרי שהכניס את הספרים לתיק והתקרב אליי. כיסיתי את פניי ביאוש, הוא התקרב והוריד את ידיי.
״ אני רק אגיד שוב סליחה, על כל מה שגרמתי לך לעבור. סליחה. ״ הוא התקרב ונתן לי נשיקה קטנה על הלחי, ממש קרוב לשפתיים, ונשאר קרוב לפניי. הסתכלנו אחד על השני ושתקנו.