המאפיונר הפרטי שלי

פרק 5-

היי אני ממש שמחה שאוהבים את הסיפור, אני אעלה עוד שתי פרקים עכשיו.
אוהבתת❤️
נ. ב
קראתי את המדריך שיש לכתיבה ואני ממש ממליצה עליו.

*נ.מ יאן*
ישבתי בסלון ודור נכנס מבולבל ועצבני.
"למה לא אמרת לי שהלכת, את משוגעת את יודעת איך חיפשתי אותך? איך דאגתי? " קרא בקול.
את האמת לא ידעתי מה לענות לו,הוא צודק אבל זה לא שעכשיו יש איזה תקיפות או משהו.
" אתה צודק, סליחה" אמרתי לו והוא התיישב לידי בספה הלבנה שבאמצע הסלון .
" פשוט אל תעשי את זה שוב קופה" הוא אמר וצחקק ״ עכשיו שההורים לא נמצאים הרבה , את צריכה להודיע לי כאשר את נעלמת״ אמר וידעתי שהוא צודק , מאחר והעסק של ההורים משגשג אפשר לומר הם רוב הזמן מחוץ לארץ מה שמשאיר אותי ואת דור הרבה לבד.
"קוף " אמרתי והבאתי לו חיבוק ועליתי לחדר.
" אה ועמית חיפש אותך " צעקתי מהמדרגות ,
"כן הוא דיבר איתי " צעק בחזרה. עליתי לחדר והתחלתי להתלבש לבשתי חולצה נופלת בצבע לבן בוהק וג'ינס שורט וורוד זוהר מעוטר בפייטים.
נעלתי כפכפים, התאפרתי מעט סידרתי את שערי וירדתי למטה.
הלכתי למטבח לשתות כוס מים ותקתוק בדלת קטע את מעשיי.
השעה הייתה כבר 5 'זו בטח גל ' חשבתי לעצמי.
״עמית?״ פעם שלישית גלידה
"באתי לדור " הוא אמר מהר ונכנס מבלי לדבר.
" חכה רגע" אמרתי לו.
"עשיתי לך משהו? " שאלתי אותו.
" בואי נגיד שאת לא נראת לי בעין " הוא אמר.
" למה? " אמרתי עם בטחון שנעלם בשניה שפתחתי את הפה.
"לא יודע זה פשוט ככה" הוא אמר וגירד בעורף.
" בוא פשוט נתחיל מההתחלה ותראה שאתה טועה" אמרתי בחיוך מקווה שיענה להצעה שלי.
" טוב" הוא אמר.
"אני יאן" אמרתי.
"עמית" הוא אמר ולחץ לי את היד.
זרמים עוברים לי בגוף ברגע שכף ידו נוגעת בשלי וריח הבושם שלו עוד שניה וגורם לי לעילפון.
"נו מה נתקעת למטה? אני שומע אותך מה אתה חושב? " שמענו את דור צועק מלמעלה ואנחנו צחקנו.
" טוב אני הולך אליו " עמית אמר וחייכתי.
הוא עלה וחיוך התמוסס על פניי.
פתאום גל נכנסה
"הי " היא אמרה.
"שלום גם לך" אמרתי וצחקתי תוך כדי שהיא לא מבינה מה אני רוצה ממנה.
התיישבנו בספה וסיפרתי לה הכל.
"את מחבבת אותו? " שאלה.
" לא,רק בתור חבר של אחי וככה זה ישאר" אמרתי וכל כך הייתי בטוחה בזה שאני שכנעתי כבר את עצמי שזה ככה.
"טוב, רוצה לראות סרט? " היא שאלה מעבירה נושא.
" כן״ וכמובן שלאחר חצי שעה של התלבטויות החלטנו להפעיל את הסרט ילדים גדולים לא בוכים. מתה על זה.
כמובן שהוא הסתיים ואפי כבר היה אדום מכמויות הבכי והטישו שנצרכו פה . ילדים גדולים לא בוכים. בטח.
"די איך את בוכה זה רק סרט" גל אמרה וצחקה עליי.
"מרגש מה את רוצה ממני? " אמרתי בקול תינוקי.
צחקנו וזמזום הטלפון של גל קטע אותנו .
:" זאת אמא שלי אני צריכה לחזור הביתה נדבר טוב? " היא אמרה והביאה לי חיבוק.
"טוב נדבר ביי" אמרתי ופניתי את הכלים ועליתי למעלה. עברתי ליד החדר של דור להקשיב ובחילה עברה בבטנו ממשמעות הדברים שנאמרו .