פרק 8-

5.7K 288 4
                                    



*נ.מ יאן *
כבר עברה  שעה והם לא חזרו ואני רק יותר ויותר במתח.
"נו איפה הם? " שאלתי בפחד ולחץ ביחד.
" הכל יהיה בסדר הם תכף יבואו את תראי" ירון אמר לי מנסה להרגיע אותי, זה עובד לו.
"ירון" אמרתי בלחש.
"מה יפה? "
" מי אלה האנשים האלה? "
" עדיף שלא תדעי" הוא אמר ונאנח.
"ירון " אמרתי עצבנית.
" שנה שעברה אני והם הלכנו למועדון שהיה שלהם והסתבכנו קצת, הם היו צריכים לשלם לנו על איזה משהו ואיכשהו זה הסתבך וכמו ששמת לב הם לא באו כדי לדבר איתנו " הוא אמר והתחלתי להרגיש כאבי בטן מרוב פחד.
" אני מפחדת" אמרתי ויצא לי דמעה.
"הכל יהיה בסדר" שמעתי את דניאל אומר לי מהצד.
"הסתכלתי וראיתי את איידן שמה עליו ראש גיחחתי לעצמי מהמראה הזה.
כעבור חצי שעה ראיתי את עמית ודור חוזרים.
רצתי אליו וראיתי שהשפה שלו מדממת ומכה מתחת לעין.
"מה עבר עליכם? " שאלתי.
" ככה אני מציל את החיים שלך ואת לועגת? " עמית אמר בצחוק.
"בוא אני אטפל לך במכה " אמרתי והלכנו לכיוון השרותים.
נכנסו ולקחתי איתי תיק עזרה ראשונה מהמזכירות.
הוא נשען על השיש שיש בשרותים.
הוצאתי חומר חיטוי וצמר גפן והתחלתי לנקות לו את המכה כאשר עמדתי בין רגליו.
" יכול להיות שזה יכאב קצת" הודעתי מראש.
"זה בסדר אל תדאגי ". הוא אמר
" תגידי - בא לך לצאת לסרט? " הוא אמר משום מקום.
" כאילו דייט?" שאלתי.
" כאילו " הוא ענה מתחכם.
" כן למה לא" עניתי וחייכתי
"סבבה מחר בשמונה" הוא אמר.
חייכתי והמשכתי לנקות לו את הפצע סיימתי הוא נשק ללחי שלי והלך. כל כך התלהבתי,הבטן שלי לא הפסיקה לדגדג והרגשות שלי היו כמו נהר גועש.

המאפיונר הפרטי שלי Where stories live. Discover now